כף החיים על אורח חיים קכ״ח:י״ט

יט) שם או ליטול ידיו, אם הנותן מים לכהנים ליטול ידיהם בא אצל ש"ץ ומזכירו ליטול ידיו צריך לישא כפיו אף דיש כהנים אחרים ואם לא יעלה עובר בג' עשה אבל מלמדים את הנותן מים שלא יזכיר את הש"ץ ליטול ידיו היכא דאיכא כהנים אחרים דהשתא לא עבר אם לא ישא כפיו. ב"י בשם המרדכי והביאו מור"ם ז"ל לקמן בהגה סעי' ך' פ"ח אות ד' ונראה דגם לקורא כהנים יש ללמד שלא יכוין לש"ץ כשיש כהנים אחרים לחוש לס' מהר"ם מינץ שכתב אם אמרו לו צריך לעלות ואפי' לא עקר רגליו ברצה כמ"ש באות הקודם, ומ"ש העו"ת אות מ"ב דאם הקורא כהנים אין מכוין להש"ץ אינו מועיל והביא ראיה מהירושלמי ר"ש בן פזי כד הוה חשיש הוה קאי אתרי עמודי וכו' אני מוכרח די"ל התם כדי שלא יראו הטעם פגומים אבל בש"ץ ליכא טעם זה דהכל יודעים מה שאינו עולה הוא מפני שהוא ש"ץ וע"כ היותר שוב שלא לכוין המקרא על הש"ץ וכמ"ש ועיין א"ר אות מ' ודו"ק: