כף החיים על אורח חיים קמ״ג:כ״א

כא) שם הגה, ואם כבר קראו עמו ג"פ ואפשר להפסיק פוסקים שם וכו' כתב הט"ז סק"א וז"ל תמוהים דבריו דהרכיב תרי דיעות כיחד בתרתי, חדא דלדעת אפי' תוך ג"פ ישלים בס"ת אחרת בלא ברכה שאחריה אלא ימתין בברכה עד שישלים בס"ת אחרת והיא דעת רבו של ב"י מהר"י בי רב, ולדעת הגה זו שהיא מהמרדכי פ"ב דמגילה יאמר החסרון או הפיסול בע"פ וישלים עד ג"פ ויברך אחריה ויוציא אחרת, שנית דלדעת מהר"י בי רב אפי' כבר קרא ג"פ לא יברך אחריה אלא יוציא ס"ת אחרת וגו' ולדעת המרדכי צריך לברך אחריה בס"ת הפסולה ואח"כ יוציא אחרת וא"כ היה לו לכתוב וי"א דאם כבר קראו ג"פ וכו' ובלבוש כתב כאן וי"א עכ"ל, וכ"כ הפרישה ביו"ד סי' רמ"ט או' ב' דמ"ש מור"ם בא"ח סי' קמ"ג בב"י כאן לא משמע הכי יעו"ש, מיהו המאמ"ר או' יו"ד כתב דהדבר ברור דהרמ"א לא פסק כהמרדכי לגמרי יעו"ש ור"ל כעין הכרעה קאמר וכמ"ש לעיל סוף או' י"ט, וכ"מ מדברי הלב"ש וכ"כ המש"ז או' א' דהרב בהגה כתב פשרה בין הדיעות דכל שלא קרא ג"פ קורא בכשר ומברך לאחריה ולא לפניה וזה כמהר"י בי רב ז"ל ובקרא ג"פ פסק כהמרדכי דמברך ברכה אחרונה על הפסולה ואם א"א להפסיק שהוא ב"פ קודם הפ' אז יקרא הטעות בע"פ כהמרדכי אלא דשוב כתב דהמעיין בב"י כאן ויו"ד י"ל דמהר"י בי רב ז"ל נמי אם קרא ג"פ מודה דמברך ברכה אחרונה על הפסולה וכמו שנראה ממרוצת דברי הש"ך ביו"ד סי' רע"ט או' ב' ואו' ג' וכ"נ מט"ז שם יעו"ש, וכ"כ הנה"ש או' ב' דגם למהר"י בי רב אם קרא ג"פ מצי לברך אחריה ברכה אחרונה על ס"ת הפסולה יעו"ש, וכ"כ העצ"ל ביו"ד שם, נמצא דבקרא ג"פ ואח"כ נמצא הטעות אי מצי לברך על ס"ת הפסולה לדעת מהר"י בי רב שהוא דעת מרן ז"ל או לא בפלוגתא שניה ומפשטיות דברי מרן ז"ל נראה דלא יש חילוק דבין אם לא קרא ג"פ ונמצא הטעות בין אם לאחר שקרא ג"פ נמצא הטעות לא מצי לברך על ס"ת הפסולה אלא יגמור הקריאה בס"ת הכשר דהיינו שיקרא ג"פ או יותר ואח"כ יברך וכ"כ בית יהודה סי' נ"ה וכתב שכן נוהגין יעו"ש, וכן המנהג במקומות האלו, ובמקום שאין מנהג כתב קיצור ש"ע סי' כ"ד או' ח' דיש לנהוג כפסק הש"ע ועי"ש הטעם בפאת השלחן יעו"ש, ועוד עיין לעיל או' י"ט, ואפי' לא נשאר כ"א שני פסוקים לפרשה ונמצא הטעות פוסקים שם ומשלימים הקריאה בס"ת הכשר משם ואילך ולא חיישינן לנכנסין כמ"ש לעיל סי' קל"ח או' ח' יעו"ש: