ספרי הלכה
כף החיים על אורח חיים קמ״ג:כ״ב
חלק מ: סימן קמ״ג
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
כב) ועוד דע דמשמע מדברי מרן ז"ל דלא יש חילוק דאפי' נמצא הטעות בקריאת הז' ואפילו קרא ג"פ כל זמן שלא גמר הקריאה צריך להוציא ס"ת אחר ולגמור הקריאה בס"ת הכשר, וכ"כ בית יהודה שם, וכ"כ המאמ"ר או' ו' וכתב דגם הרמ"א יודה לזה וכתב עוד דאפי' נמצא הטעות בסוף הסדר שלא נשאר רק ב' או ג"פ או אפי' במפטיר של כל שבת ושבת וכגון שלא הרגישו בטעות בתחלה או כגון שנקרע וכיוצא בזה צריך להוציא אחר יעו"ש ומשמע דה"ה בב' וה' אם עדיין לא גמר הג' יו"ד פסוקים אבל אם כבר גמר יו"ד פסוקים או נגמר הסדר בשבת אין להוציא אחרת ואין לברך אחריה דלדעת מרן אין לברך על ס"ת פסול כמש"ל באו' הקודם ועיין חיים שאל ח"א סי' ע"ד או' י"ד, מיהו הט"ז ביו"ד סי' רע"ט סק"ב כתב דאם נמצא הטעות באותו שקורא אחרון ואין אחריו עוד קורא שאז יש לנהוג כדברי המרדכי אבל לא מטעמיה אלא מטעם כבוד צבור ואע"ג דיקרא אח"כ למפטיר מ"מ אין שייך כאן כבוד צבור דהא בל"ה מפסיקין קצת באמירת קדיש ואם נמצא הטעות בקריאת המפטיר ג"כ לא יוציא אחרת אלא יאמר בע"פ כדברי המרדכי יעו"ש וכתב המש"ז או' א' ובא"א או' ד' דלדעת הט"ז אפי' לא התחיל הז' אלא פ"א או אמר בא"י לא יוציאו אחר יעו"ש, ומשמע דמברך ג"כ אחריה, על הס"ת פסולה כדעת המרדכי וכ"כ א"א שם והמ"א סק"ד כתב דאם נמצא טעות בז' יגמור קריאתו בס"ת זה ויברך אחריו ויפטיר הוא משום דהז' יכול להפטיר כמ"ש סי' רפ"ב סעי' ה' בהגה ולמה לנו להכנס במחלוקת משום הוספה יעו"ש, (וזהו ג"כ לפי דעת המרדכי ומור"ם ז"ל דס"ל דמצי לברך על ס"ת פסולה כמ"ש באו' הקודם) וכ"כ הכנה"ג בסי' רפ"ב בהגב"י דאם נמצא טעות בקריאת הז' אחר שקרא ג"פ דאין להוציא ס"ת אחר בשביל המפטיר אלא הוא ישלים הסדר ויפטיר אלא שנסתפק לענין ברכה אם יברך אחריה וכן לענין ברכות ההפטרה אם יברך ואח"כ כתב בשם מהר"ם מלובלין סי' פ"ד דיברך אחריה, וגם לענין ברכות ההפטרה פשיט ליה מתשו' הרשב"א שהביא ב"י סי' רפ"ד שיברך יעו"ש, מיהו בשכנה"ג שם בהגב"י או' ה' כתב דלא יברך אחריה וגם כתב שם דמ"ש מהר"ם מלובלין הוא לפי מנהג האשכנזים שנוהגים כדברי המרדכי לברך על ס"ת פסולה יעו"ש, והביאו ב"ד סי' נ"ח ונ"ט וס"ג יעו"ש, אמ"ל בדין נפל טעות בסדר קס"ת או' כ"ג וכתב שם האמ"ל וז"ל ודע דבהוראה זו של הכנה"ג רבו החולקים להקת הפו' הבאים אחריו מערכה לקראת מערכה כמו שאסף איש טהור בתשו' פרח שושן סי' ב' דלדעת כנה"ג ומהר"ש אלגאזי והבני אהרן והט"ז ומ"א סוברים שאין להוציא ס"ת אחרת אבל הרמ"ע מפאנו והרב תורת חסד סי' רס"ז והרב פרח מטה אהרן סי' מ"ג והשער אפרים ובנו ז"ל והגן המלך סי' יו"ד והרב מנחת יעקב חולקים בהוראה זו וסוברים שאפי' נמצא הטעות בקריאת המשלים ואפי' שכבר קרא ג"פ צריך להוציא ס"ת אחרת בשביל הברכה האחרונה של המשלים, והרב פרח שושן ז"ל כתב שם ולענין הלכה כיון דדבר זה תליא בפלוגתא דאשלי רברבי ז"ל למנקט מילתא מציעתא דאם נמצא הטעות אחר שקרא הז' ג"פ אם הטעות הוא בחסרון תיבה או קרע וכיוצא בזה צריך להוציא ס"ת אחרת. וכן גם אם הטעות הוא בחסירות ויתירות שהם מהנז' בגמ' שהוא טעות מפורסם, אבל בחסירות ויתירות שאינם כ"כ ע"פ המסורת יש לסמוך בזה על הכנה"ג ודישרן עלים שכיון שקרא ג"פ הז' אין להוציא ס"ת אחרת והמשלים מפטיר בברכותיו ויאמר קדיש אחר ההפטרה ע"כ, וראיתי בס' חוט המשולש סי' ב' שהביא תשובת כמהר"ר גבריאל אספיראנסה ז"ל שהסכים הלכה למעשה להוציא ס"ת אחרת ושכן הוא המנהג בירושלים תובב"א עכ"ל, וכ"כ הברכ"י בסי' רפ"ב או' יו"ד דכן המנהג בעה"ק ירושת"ו מדורות שלפנינו להוציא ס"ת אחר בכל מין טעות ודלא כהכרעת הרב פרח שושן עכ"ל, וכ"כ בספרו לי"א סי' ט' או' כ"ג, וכן ראוי לנהוג בכל אתר ואתר מאחר דליכא בזה ספק ברכות אם יוציאו אחר כ"א משום כבוד צבור והצבור ימחלו על כבודם כדי לצאת מצוה כתקנה, ועיין לקמן או' כ"ה ואו' כ"ט ואו' ל"ב: