כף החיים על אורח חיים קמ״ז:ה׳

ה) שם הגה. וי"א דה"ה שאר כתבי הקודש. כ"כ התוס' בשבת דף י"ד ע"א דקצת משמע דלאו דוקא ס"ת דהא כל כתבי הקודש תנן במס' ידים (פ"ג) שמטמאין את הידים עכ"ל וכתב המ"א סק"א וא"כ גם רצועות התפילין וכ"ש בתפילין עצמן אסור לאחוז ערום דהרי מטמאין הידים ומיהו בחגיגה דכ"ד ע"ב כתבו התוס' דרצועות של תפילין עם התפילין לא שייך דרבי פרנך וכו' וכ"כ הרא"ש במס' ידים וא"כ משמע דמותר לאוחזן ערום. ומיהו כתבי קידש דוקא כשכתובין אשורית על העור ובדיו כדאיתא במשנה (שם פ"ד) וכ"כ הרמב"ם (פ"ט מהלכות אבות הטומאה) ומיהו במגילה שכתובה כדינה צריך ליזהר דמסתם הרמב"ם ש"מ דלא ק"ל כשמואל (מגילה ז' ע"א) דאמר אסתר אינה מטמאה ידים עכ"ד וכ"כ המו"ק בסי' תרצ"א דמגילת אסתר בעיא מטפחת כדאיתא בחלק דף ק' ע"א. והביאו מחב"ר שם או' ג' וכ"כ בס' האשכול ה' ת"ת סי' י"ב דאסור לאחוז המגילה ערום יעו"ש. מיהו בהרדב"ז ת"ב סי' י"א כתב דזה למאן דמפרש דערום קאי אאדם אבל למאן דמפרש דקאי לס"ת שאר כתבי הקודש מותר לאחזן כשהן ערומים, והביאו כנה"ג בהגב"י וכתב וכן עמא דבר, וכן בתשו' שב יעקב חאו"ח סי' י"א האריך בענין זה ולבסוף מסיק דשאר כתבי הקודש מותר לאוחזן כשהן ערומים וכדברי הרדב"ז ז"ל יעו"ש והביאו י"א במ"ב בהגב"י או' א' ברכ"י או' א' וכ"כ א"ר או' א' דמ"ש רמ"א דלא נהגו להחמיר בכתבי הקודש י"ל דקאי אמגילה דבשאר ספרים שלנו לעולם מותר. וכ"כ בתשו' פנים מאירות ח"א סי' ע"ו דהעולם אין נזהרין לאחוז מגילה ערומה ויש להם על מה שיסמוכו. והביאו מחב"ר או ד' יעו"ש. זכ"ל או' מ' ועיין לקמן או' ז'