כף החיים על אורח חיים קנ״ג:קע״ד

קעד) שם. ולא מיקרי זונה וכו' וכתב שם הרמב"ם ה"ת ורי"ו אחד זונה עכו"ם או שפחה או ישראלית שהיא ערוה עליו או מחייבי ליין. אבל הפנויה אפי' היה כהן אתננה מותר. וכן אשתו נדה אתננה מותר אעפ"י שהיא ערוה. והב"ד מ"א ס"ק מ"ח וא"ר שם. וכתב שם המ"א מדנקט זונה כותית ולא נקט סתם כותית משמע דוקא היכא דכבר בא עליה אחד נעשית זונה וא"כ כשבא עליה אח"כ אחד ונתן לה אתנן הוי אתנן זונה יעו"ש. ומ"ש אשתו נדה אתננה מותר ל"ד ה"ה פנויה נדה אתננה מותר, א"א או' מ"ח יעו"ש. ומיהו דעת הרמ"א ז"ל מ"ש כאן איסור ערוה כלומר דוקא חייבי כריתות דכיון שיש מחלוקת בחייבי לוין נקטינן לקולא כיון דאיסור דרבנן הוא ובכותית לא קמיירי כאן דאין דרך כותית להקדיש דבר. מ"א שם. ואתנן יבמה לשוק הוי אתנן לכ"ע כיון שהיא זונה לכ"ע כמ"ש בא"ה סי' ו' סעי' ח' וכ"כ א"א שם: