כף החיים על אורח חיים קנ״ג:קע״ו

קעו) שם. או ס"ת. לא מבעיא של יחיד דידיה הוה אלא אפי' גנב ס"ת משל רבים ונתנו לה באתננה לאחר שנתיאשו בני העיר ממנה כשלו היא ובמתנה עכ"פ מצי יהיב לה ואסור לקרות בה, וכן כתב תפילין על קלף אתנן וכדומה פסולין מדרבנן. וס"ת של כרכין לא שייך יאוש דשמא יש אחד בסוף העולם ולא ידע ולא נתיאש. שוב ראיתי בס"ת כשירה שנתן באתננה כשירה היא דומיא דקדשי גבוה כמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ד מה' איסורי מזבח ה' ט"ו. והא דרבנן לא עדיפא מיניה אלא ס"ת היינו לעשות מקלף אתנן ס"ת, ומיהו אם נתן עור ועבדן לקלף י"ל הוי שינוי ועיין מ"א סי' י"א או' י"ב אי הוה שינוי כה"ג אבל כלי כסף באתנן י"ל דאסורים וצ"ע. א"א או' מ"ו: