כף החיים על אורח חיים קנ״ח:ע״ד

עד) [סעיף ט'] שכל המזלזל בנט"י וכו' פי' רש"י ז"ל בסוטה דף ד' ע"ב המזלזל בנטילת ידים שאוכל תמיד בלא נט"י נעקר מן העולם דעובר על דברי חכמים חייב מיתה דכתיב ופורץ גדר וכו' והא דבשבת ס"ב ע"ב אמרו דעונשו בא לידי עניות כתבו התו' שם בסוטה דזלזול שמזלזל בה תמיד עונשו עקירה על ידי עניות דקשה ממיתה ע"י נחש יעו"ש. ומשמע מדברי התו' כנז' דהם מפרשים דלא כרש"י אלא דכשאינו מזלזל בה תמיד חייב מיתה ע"י נחש ואם מזלזל בה תמיד עונשו יותר שהוא ע"י עניות דקשה ממיתה על ידי נחש ודו"ק. ואח"כ ראיתי שכ"כ המט"י אות ח"י וכתב שם אבל לפי פרש"י ז"ל עקירה מן העולם לחוד ועניות לחוד ותרוייהו שוו למי שמזלזל בה תמיד ור"ל מלבד העונש של עניות גם זאת שיעקר מן העולם למות בלא עתו והש"ע נראה דאזיל בשיטת רש"י דהא והא איתא וכך סידרן בתחלה עניות ואח"כ מיתה. ולשון הש"ע יתפרש כך צריך ליזהר ב"י ר"ל אפי' בפעם אחת שהרי החמירו כ"כ בעונשו למי שמזלזל תמיד. ומינה משמע דגם בפעם אחת אינו ניצול ממקצת העונש דאם אינו עושה כולי עושה מקצתו. ולפ"ז גם חיוב נידוי דכתב הש"ע אינו אלא למי שמזלזל תמיד דהא בחדא מחתא מחתינהו בהדי הנך דבתרא והיינו דתנן פ"ה דעדיות את מי נידו את אליעזר בן חנון שפקפק בנט"י דלשון פקפק שפירושו מזלזל משמע שהיה דרכו כן תמיד ודלא כמ"ש הרב מטה יוסף אות ל"ד דבפעם א' חייב נידוי והנך תרתי עד שיהיה תמיד יעו"ש דליתא. ומיהו נראה דהא דמצרכינן תמיד היינו למי שאינו ניטל מחמת עצלות אבל למי שמתכוין לעבור שאינו חושש לגזירת חכמים זה נקרא מזלזל אפי' בפעם א' וחייב בכל העונשין שאמרו במזלזל עכ"ד בקיצור. ולכן צריך להודיע העונש לנשים שאין נוטלין ידיהם כדי שיזהרו הרבה שאין לאכול בלא נטילת ידים. ועיין לקמן אות ע"ט: