כף החיים על אורח חיים ל״ח:י״ב

יב) שם מוטב שלא להניחם. אבל עתיד ליתן את הדין על אשר כדבעי ליה למעבד לא עבד דמבעי ליה לאיניש ליתובי דעתיה ולדחות ההרהורים רעים מלבו בשתי ידים, וזאת תורת האדם בכל עת ובכל רגע וכ"ש בשעה שמניח תפילין ומתפלל, ועל אחת כמה וכמה חובה כפולה ומכופלת לדחות מעליו כל מיני מחשבות זרות והרהורים רעים לבל יערב קודש בחול וטמא בטהור שהרי זה דומה למערב צואה במאכל המלך כי לא לרצון יהיה אלא גם יחרה אף המלך מאד וחמתו תבער בו ובחמלת ה' על יצוריו שאינו דן אונס כרצון וקמי שמיא גליא שאין אדם שליט ברוח והרהורים באים לו לאדם מדעתו ושלא מדעתו וכבר אמרו רז"ל שהרהורי עבירה אין אדם ניצול מהם בכל יום ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו ולא יענש אם יעמוד על המשמר ובכח יגבר איש לדחות מעליו המחשבות וההרהורים ולהחליף אותם טוב ברע (ואני מצאתי תועלת בחשוב הי"ג מידות מעמקא דליבא חזור חזור) אבל אם מאריך ברעתו מבלי שים לב ידאג מן הפרענות כי רבה היא אם לא ישוב בתשובה, חס"ל אות ב', ועיין מ"ש בסה"ק קול יעקב דרוש עה"ת פ' שופטים על פסוק לא תטע לך אשרה וכו' יעו"ש: