כף החיים על אורח חיים ד׳:ח׳

ח) שם ויברך על נט"י, כתב בסדה"י דמיד אחר הנט"י יברך ולא ימתין עד הניגוב, והביאו הכנה"ג בהגה"ט. עו"ת אות ב' א"ר סע"ק ה' וכ"כ ברכת אברהם ח"ג דאין הנגוב מעכב ברחיצה זו, והב"ד שכנה"ג בהגה"ט אות ו' מג"א סק"ו, וכ"כ בס' מצ"ש דף ג' ע"ג דיברך קודם הניגוב, אמנם המחב"ר אות א' כתב בשם מהר"ם ניגרין כי אין הר"ר סרה עד אחר הניגוב וכתב הוא ז"ל וכפי זה נראה דלא יברך עד שינגב ידיו ודלא כמ"ש הכנה"ג בשם סדה"י עי"ש, אבל הרב ב' א"ח (נר"ו) שם אות ה' כתב וז"ל לפ"ד רבינו האר"י ז"ל אחר הנט"י כהלכתה ג"פ בסירוגין נעקרה ר"ר לגמרי לכך צריך לברך תיכף קודם הניגוב ודלא כאחרונים ז"ל דכתבו דאינה נעקרת אלא עד אחר הניגוב ולכך ס"ל לברך אחר הניגוב וכן מפורש בס' רבינו הרש"ש לברך קודם הניגוב עכ"ל ושמעתי שאנשי מעשה נוהגים לשפוך פעם רביעית כדי שהמים הראשונים ילכו להם וליכא חששא עוד לכ"ע וכן ראוי לנהוג, ועיין עוד לקמן אות י"ב:

ח) עוד כתב המחב"ר אות ב' וז"ל לפי האמור ינגב הידים תחלה ואח"כ יטול הפנים כ"כ הרבנים הנ"ז ולפז"נ דגם אם ניגב ידיו אם לא רחץ פניו והלך לביה"כ ורחץ ידיו צריך שינגבם ואח"כ יטול הפנים לפי מ"ש בזוהר דרוחא חדא אית בביה"כ עכ"ל והביאו ש"צ דף ח"י ע"א וזכ"ל אות נו"ן ובי"ע אות ו' ובהא נמי יש נוהגין לשפוך פ"ד ורוחצים פניהם קודם הניגוב: