כף החיים על אורח חיים מ״א:ד׳

ד) שם הנושא משאוי על ראשו חולץ תפילין וכו'. מה שפסק המחבר כהרמב"ם נגד הרי"ף והרא"ש י"ל שאין ברור כי הם העתיקו הכל וסמכו דהלכה כרבי שילא דאביי כוותיה עיין ב"י פרמ"ג א"א אות א'. מיהו צ"ע דהא כתב מרן ז"ל בב"י וז"ל ולי נראה שהם סוברים דלא פליג רבי שילא אדרבי ינאי ור' חייא דאל"כ לא הוה להו לכתוב דברי כולם סתם בלא שיפסקו הלכה כדברי מי עכ"ל א"כ נראה דלא ס"ל למרן ז"ל תירוץ זה של הפרמ"ג, על כן נראה מה שפסק מרן ז"ל כדברי הרמב"ם ז"ל נגד הרי"ף והרא"ש מפני שפשט הגמרא מסייעת לדברי הרמב"ם ז"ל וכמ"ש רש"י ז"ל וז"ל וכמה יהא במשאוי ויהא אסור להניחו על הראש אליבא דרבי שילא עכ"ל. משמע דרבי שילא פליג אדרבי ינאי ואביי כוותיה. על כן פסק מרן ז"ל כדברי הרמב"ם ז"ל וכתב מט"י אות א' דלהרמב"ם והש"ע אין לחלק בין אם קדם המשאוי לתפילין או קדם התפילין למשאוי וברישא נקט רבותא דחולץ וכ"ש שלא יניח בעוד שהמשאוי על ראשו ובסיפא נקט איסור הנחת המטפחת ולאו דוקא להניחה בתחי' דאפילו הונחה כבר צריך לסלקה יעו"ש: