כף החיים על אורח חיים ס״ג:ד׳

ד) שם ואם היה בעל בשר וכו'. או שהיה חולה נוטה מעט לצדו וקורא. כתב הר' מנוח דמי שאינו בעל בשר או חולה אסור לקרות אלא מיושב כאדם העומד באימה וביראה, והביאו כ"מ בפ"ב דק"ש הלכה ב'. א"ר אות ב'. ועיין י"א בהגה"ט שתמה על דברי הר"מ הנז' מן הגמרא דת"ר בה"א עומדין וקורין וכו' יעו"ש ונראה דמ"ש הר"מ הוא למצוה מן המובחר כדי שיכול לקרות באימה וביראה כראוי וביותר ישוב הדעת כמש"ל באות א' ולקמן אות ו' ומ"ש אסור לקרות אינו אסור מצד הדין אלא אסור מצד מצוה מן המובחר כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו ביותר ויכול לקרות באימה וביראה כראוי. ועיין כס"א ויפ"ל אות א':