כף החיים על אורח חיים פ״ג:ד׳

ד) שם אבל אם יש לו מחיצות וכו' מדלא כתב כמה שיעור גבוה המחיצה משמע אפי' אינה גבוהה י"ט וכמ"ש בב"י. מיהו הב"ח כתב דבעינן מחיצה גבוהה עשרה יעו"ש וכ"כ שכנה"ג בהגב"י אות ג' פר"ח אות א' עט"ז אות ב' אמנם דעת הט"ז סק"א לאסור אפי' במחיצה גבוהה עשרה דכיון שהמחיצות מיוחדים לקבל צואה הו"ל כצואה ואעפ"י שאין שם בהם ריח רע יעו"ש. וכן דעת המ"א סק"א. והב"ד א"ר אות ב' וכ"כ הסו"ב אות א' ר"ז אות א' ח"א כלל ג' אות י"א. חס"ל אות ב' רו"ח סי' ע"ט אות ב' ודוקא במחיצות שאינם נעשים אלא בשביל בה"כ כגון שעושה בחצירו חדר מיוחד לזה אבל אם בנה בה"כ במחיצה של בית שהסמיכה לאותה מחיצה אעפ"י שאותה מחיצה היא מחיצה של בה"כ ממש אין על אותה מחיצה דין בה"כ לענין זה ומותר לקרות אפי' בסמוך כיון שאין במחיצה מיוחדת לבה"כ בלבד. ומשו"ה כל שיש בה"כ בחצירו חדר מיוחד אין לקרות ק"ש או להתפלל בחצר כל שבה"כ לפניו כמלא עיניו כדין צואה והיינו בבה"כ שאין בו חפירה אלא הצואה מונחת על הקרקע כאותן שהיו בימי חכמי התלמוד ע"פ השדה. ט"ז שם. א"ר שם, סו"ב שם. ר"ז שם, ח"א שם. חס"ל שם. רו"ח שם, ועיין שם בחס"ל שנסתפק אם יש חפירה אבל הוא תחת הנקב ואינה עמוקה עשרה ומה גם אם לא יחסר שיש צואה ומי רגלים מבחוץ דאפשר דזה נמי חשיב כגרף של רעי ואסור לקרות כנגדו וכ"מ בב"י עכ"ד. ועיין רו"ח שם ובן א"ח פ' בא אות כ"ה, וכ"ז אם אין מגיע לו ריח רע אבל אם מגיע לו ריח רע אסור לכ"ע דמחיצות אין מועילות לריח, מ"א שם, ח"א שם. חס"ל שם. ועיין מש"ל סי' ע"ט אות י"ט ואות כ"א:

ד) בתי כסאות סמוכות לבהכ"נ אם יש להם מחיצות גבוהות עשרה וגם מתפללים בבהכ"נ מוקף מחיצות דישנן מעתה ב' הפסקות לית לן בה ובלבד שלא יגיע להם ריח רע. שב יעקב א"ח סי' י"ג, אבל אם יגיע להם ריח רע אין הפסקה ושנוי רשות מועיל וחייבים שכיניו להרחיק אעפ"י שהחזיקו בו מכמה שנים, אור הנעלם ס' ה' והב"ד עיקרי הד"ט סי' ה' אות ט"ו. ועיין עוד לקמן סי' פ"ו או' ג':