כף החיים על אורח חיים פ״ט:ג׳

ג) שם ואם התפלל משעלה מועד השחר וכו' כתב הפר"ח אות א' וז"ל המחבר סתם בכאן ולא פירש והעיקר הוא דשלושה זמנים יש להתחלת זמן התפלה והנה עיקר מצותה הוא מהנץ החמה וכותיקין דכתיב ייראוך עם שמש ולכתחלה יכול להתפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח מדי דהוה אתמיד ומיהו אם התפלל משעלה עמוד השחר יצא וכדתנן במגילה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר יצא וגם התמיד אם שחטו משעלה עמוד השחר לא נפסל אלא שלכתחלה כל דברים שמצותן ביום עיקר הזמן היא מהנץ החמה אלא שבתמיד שצריך להקריב כל הקרבנות קודם תמיד של בין הערבים הקדימו זמן מועט קודם הנץ החמה אבל אם עשי משעלה ע"ה פשיטא דיצא ודלא כדמשמע מדברי רי"ו ז"ל שהביא בב"י ומדברי המחבר ז"ל וזה פשוט עכ"ל והעט"ז אות א' כתב דזמן עלות השחר הוא זמן קודם שיראה את חבירו בריחוק ד"א אבל מזמן שיראה את חבירו רשאי לכתחלה להתפלל רק מצוה מן המובחר הוא יותר טוב להתפלל אחר הנץ החמה מיד עכ"ל, וכ"כ המאמר אות א' על שם רי"ו וכתב לפי הבנה זו בדברי רי"ו אין למחות כ"כ באותן המקדימים בימי הסליחות שהרי אין מקדימין כ"כ שיתפללו קודם זמן שיכיר את חבירו עכ"ד, נמצא דלכ"ע למצוה מ"ה בעינן בהנץ החמה ובדיעבד אם התפלל משעלה ע"ה אפי' לא האיר פני המזרח יצא וכ"כ מ"א סק"ג וכ"כ הער"ה אות א' על שם הרמב"ן במלחמות פ"ק דברכות וכתב ודלא כהא"ר ומט"י אות א' שכתבו דאפי' בדיעבד אינו יוצא כ"א בהאיר פני המזרח יעו"ש וכ"נ מסתמיות דברי הפו' דמשעלה ע"ה יצא, ומשהאיר פני המזרח דעת הפר"ח יכול להתפלל לכתחלה אבל דעת מר"ן גם זה בדיעבד כמבואר בש"ע, ודעת העט"ז מיראה את חבירו ברחוק ד"א יכול להתפלל לכתחלה וכ"נ דעת רי"ו כמ"ש המאמ"ר אבל לא ראינו למרן ז"ל שחלק בזה כיעו"ש בב"י, ואמנם עיין מש"ל בסי' כ"ה אות כ"ז דלפי סודם של דברים צריך שילבוש ציצית ותפילין קודם ק"ש דקרבנות ולפחות קודם פ' התמיד כיעו"ש וזמן הנתת התפילין הוא משיראה את חבירו כמבואר בסי' ל' סעי' א' ובדברינו לשם בס"ד א"כ כשימתין עד זמן הנחת תפילין וילבש ציצית ותפילין ויתחיל להתפלל מפ' העקדה ואילך במיתון וישוב הדעת מלה במלה כפי הראוי שלא יחסר שום אות ובפרט כוונת השמות תהיה תפלת י"ח קרוב להנץ החמה שהיא יציאת גוף השמש על הארץ כנז' בדברינו לעיל סי' נ"ח אות יו"ד ואשרי מי שעובד את רבו כראוי ולא יקפיד על זמן מועט עבור התפלה כי הם דברים העומדים ברומו של עולם: