כף החיים על יורה דעה א׳:נ״א

נא) שם בהגה. ובקצת מקומות נוהגין להחמיר עוד דהמקבל נוטל כתב מן החכם וכו' ובאותן מקומות אם אין לו כתב ריע חזקתו וצריך בדיקה אחריו. שמ"ח סוף או' ו' מנחת יוסף או' ד' והאידנא נהגו בכל המקומות שנותנים כתב ראיה לשוחט הנסמך וכן נוהגין במדינתינו ואם אין לו כתב ראיה אין אוכלין משחיטתו דאם איתא דהוא מוסמך למה לא נתנו לו כתב ראיה הלא דבר הוא. ונראה לע"ד דגם אם בדקו אותו ונמצא בקי אפ"ה יש בו חשש כיון דלא נתנו לו כתב הם יודעים דאינו ראוי לשחוט ואם טוען שנתנו לו כתב ואבד ממנו צריך להתיישב בדבר אם נאמן על עצמו והכל לפי מה שהוא אדם ולפי ראות עיני המורה. זב"צ או' ט"ו. ונראה דלפי המנהג שלוקחין כתב אין לשחוט בקבע עד שיחזור וליקח כתב מן המומחין ואעפ"י שנראה שהוא בקי ויר"ש.