כף החיים על יורה דעה כ׳:י״א

יא) שם הגה. וי"א כדי רוחב ד' אצבעות. והיינו בשור הגדול כמ"ש בטור וב"י יעו"ש אבל לדברי הש"ע משמע דגם בשור הגדול שיעורו כדי שיאחוז בשתי אצבעות וכמ"ש הש"ך סק"ו. וכ"כ השמ"ח או' ד' דבגסה רוחב ד' גודלים ממקום חבורו בלחי ובחיה ובדקה ובעוף לפי שיעור זה לפי גדלו וקטנו ולמטה ממקום זה. הוא מקום שחיטה כן יש לפסוק במדינות אלו (ר"ל במדינות אשכנז) הנוהגים ע"פ מהרי"ו וכן יש לנהוג בכ"מ בדליכא הפ"מ אבל בשאר מקומות ואיכא הפ"מ אין לאסור כ"א ששחט בתוך רוחב גודל א' מן החיבור בין בגסה בין בחיה ודקה. ובדקה אפי' יש אצבע מצומצם. ובעוף לפי גדלו וקטנו ואם אינו יודע בעוף ישער נגד מקום השחיטה בקנה עכ"ל. ור"ל משיפוי כובע ולמטה וכמ"ש ב"י בשם הר"ן. והקומץ או' ג' כתב דמנהגינו להחמיר דבעינן תרתי מתכויץ וגם ד' גודלין ר"ל דאם רואים שאינו מתכויץ תו אין מועיל בו שום מדידה ובמתכויץ בעינן ד' גודלין בשור הגדול אף בהפ"מ וכ"א לפי ערכו ולא לפחות משיעור ב' גודלין אפי' בדקה יעו"ש והרב זב"צ או' ח' כתב דמנהג בגדאד יע"א דלא משערינן באצבע ולא שמענו ולא ראינו מימינו שום שו"ב שבדק באצבע רק אם ראינו השחי' הוא כויץ אז מכשירין ואם לאו מטריפין עכ"ל והוא ע"פ מ"ש הפר"ת לפרש דברי הש"ע והב"ד באו' הקודם דהמדידה וכויץ מקום א' הוא יעו"ש וע"כ תפסו מילתא פסיקתא לשער רק בכויץ וכמ"ש באו' הקודם בשם השו"ג יעו"ש וא"כ אם אינו כויץ אין להתיר בשום אופן בין בגסה בין בדקה בין בחיה בין בעוף כיון דכ"ה דעת הש"ע והפר"ת והאחרונים ויש להחמיר בספק טריפה ובפרט דאילן לא בקיאן שפיר במדידה.