כף החיים על יורה דעה ל״ט:מ״ז

מז) שם הגה. מיהו אם בדקוה ונמצא שם נקב טרפה. והיינו כגון שנפחוה בעוד שהסרכא בתוכה ובצבצה. וה"ה אם לא בצבצה כשהסרכא בה ואירע שהסירו ממנה הסרכא ובצבצה במקום שהיה סרכא יש להטריף ודוקא שניטלה בנחת אבל אם פרקוה בכח בגוונא שיש לתלות שנעשה הנקב עתה מחמת הפריקה ואין היכר דנקב מחיים הוא יש להכשיר. ואם נפחוה ועלתה גם הסרכא בנפיחה פשוט דיש להטריף דחזינן דנקובה הריאה ואין זה סתימה מעלייתא. וצריך לבדוק אח"ז. שמ"ח או' ט' פת"ב או' ל' ואו' ל"א. ביא"ב בלב"ת או' י"ב. בי"צ שם או' ב' מז"ה שם או' ח' וביס"ה או' י"ז. קומץ שם או' ג' מנ"י ענף ד' או' ו' ומיהו השו"ג או' ט"ז כתב מדלא כתב זה בש"ע משמע דחזר בו מב"י ולדעת הש"ע אפי' בדקוה ונמצא נקובה כשרה בין החתוכים וסיים וכן המנהג בשאלוניקי יעו"ש ומיהו מ"ש דחזר בו ממ"ש בב"י מדלא כתב זה בש"ע אין זה הכרע דהרבה דינים מביא בב"י ואינו מעלה אותם בש"ע וע"כ כיון דדעת מור"ם לאסור וכ"ה דעת האחרונים הנז' יש לאסור ועוד דמי יכניס עצמו להתיר ספק טרפה אחר שדעת מור"ם ז"ל והאחרונים לאסור.