מאירי על חולין קי״ט

קולית והוא עצם הירך והוא סתום מכל צדדיו ויש בו מוח בפנים אם היא של מת ויש בה מוח כזית מטמא באהל שהטומאה בוקעת ועולה היה של נבלה טהור אף במגע ובמשא במגע שהרי אין כאן נגיעת בשר ובמשא שכל שאינו מטמא במגע בנבלה אינו מטמא במשא ואם נקבה כל שהוא יתבאר למטה שמטמאה במגע ובמשא ויש בזו תנאים ומתבארים למטה:

קולית טהורה שיש עליה בשר והרי הקולית יד לאותו בשר אפי' לא היתה בו אלא כפול נטמא הבשר נטמא הקולית ולדעת המצריכים כביצה אף לקבלת טומאה אתה מפרשה בשהיה אותו בשר עם כביצת אוכלין לא היה עליה בשר אלא שיש בתוכו מוח אפי' פחות מכפול נטמא האחד נטמא כלו:

שרביט של זרעים כגון של פולין וקטניות שרקנו טהור שהרי אין כאן אוכל שייר בו גרגיר אחד הרי השרביט יד לאוכל וטמא ואע"פ שאין יד לפחות מכפול לדברי הכל דוקא במה שאינו בריא אבל בבריא יש יד ויש מעמידין אותה בשיש שרביטין אחרים מחברין בו והרי יש אוכל יתר על פול שומר שעל גבי שומר אינו נחשב עם האוכל אלא שומר הסמוך לאוכל:

שלש קלפות בבצל העליונה הדקה ביותר אינה מצטרפת כלל בין שלימה בין נקובה שניה לה אם שלימה היא מצטרפת עם הבצל ואם נקובה היא אינה מצטרפת ממנה ולהלן הרי הוא אוכל גמור ואפי' נקבה מצטרפת עם הבצל:

אוכל שיש בו שומר שחלקו לשנים הואיל ואין השומר עכשיו מגין על כל האוכל שבתוכו אין שומר זה נחשב כאוכל:

פירות שבבד אחד שיש עליהם שומר בכל אחת מהם אין צריך לומר שמצטרפין שהרי יש שומר אף לפחות מכפול כמו שהתבאר ומ"מ הפירות עם שומריהן מצטרפין לכביצה:

שער המת בשעת חבורו מטמא כיצד המת בחוץ ושערו בבית כל הבית טמא עור שיש עליו כזית נבלה הנוגע בציב היוצא ממנו והיא יבלת הנקראת בירוגאה והוא לה כיד או בשערה שכנגדו מאחורי העור טמא שהעור ושערו שומר לבשר ואין השער שומר על שומר שהשער נוקב את העור והרי הם שומר אחד הא אם נגע במה שאינו כנגדו אלא במקום אחר מן העור אינו טמא ואין זה דומה לקולית שראשו האחד אנו דנין כשומר לראשו האחר שבו המוח שבקולית אף זה מגין ומ"מ דוקא פלטתו חיה אם היה מרודד ר"ל קלוש אלא שהוא ארוך ורחב בטל על גב העור אא"כ היה מכונס הוא כמו שביארנו במשנה:

אע"פ שהשער נוקב את העור ונאמר בדין תפלין שאם היה העור נקוב אין לו לכתוב על הנקב אין לחוש בו לכתיבת פרשיות של תפלין שכל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב כמו שיתבאר במקומו:

יש אומרים ששער זה נידון משום יד וכגון שיש שם הרבה נימין שאדם אוחזו בהן ואינן נפסקות במשיכה:

זקן השבולת העליון שאוחזין בכלה ביחד ואינה מתפרקת באחיזתה והיא הנקראת מלאי הרי היא יד לשבולת ומביאה טומאה ומוציאה טומאה אבל אינה מצטרפת אבל נפסק הזקן ונשארו אחת או שתים הואיל ומתפרקת באחיזתה אינה יד כלל ולא שומר: