מאירי על פסחים ק״ב

בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום כבר ביארנו שלדעת ר' יהודה מפסיק ומקדש תחלה ואח"כ מברך על מזונו ואח"כ מברך המוציא וגומר מזונו ולדעת ר' יוסי אינו מפסיק כלל אלא גומר מזונו ואח"כ מברך על המזון ומקדש על כוס אחר ולמדת שזה שאמרו בברייתא זו ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שתחשך פירושה משתחשך עד שיגמור ואף במקצת ספרים מדויקים נמצא כן ומ"מ כבר ביארנו שאין הלכה לא כר' יהודה ולא כר' יוסי אלא שפורס מפה ומקדש אלא שמ"מ למדנו מברייתא זו שאם גמר סעודתו עם חשיכה ואינו צריך לחזור ולאכול או שגמר ברגע הסמוך לחשיכה ועד שהוא נוטל ידיו לברכה חשכה מברך ברכת המזון ואח"כ מקדש בכוס שני:

ובתוספתא אמרו על ברייתא זו ואומר של שבת בברכת המזון כמו שכתבנו למעלה וי"א שלא נאמרה אלא לשניהם ר"ל לר' יהודה ולר' יוסי שהדברים נראים דוקא בדרך זה שלר' יוסי כבר אכל משחשיכה ולר' יהודה כבר קדש וראוי להזכיר של שבת אבל כל שגמרו עם חשיכה שאין כאן לר' יוסי קדימת קידוש ולא אכילת שבת הדברים נראין שלא להזכיר בה של שבת והדברים ברורים שאע"פ שהברייתא אפשר לפרשה כן הדין מיהא אע"פ שגמר ולא חזר לאכול כך הוא הואיל ומ"מ בשעה שמברך שבת הוא אע"פ שהסעודה לא היתה בשבת ושאין הברכה באה אלא על המזון שכבר אכלו בחול וראיה לזה לדעתי שהרי שכח ולא התפלל בערב שבת מתפלל ערבית שתים של שבת אלמא הואיל ומ"מ שבת הוא מתפלל של שבת אף באותה שאינה אלא תשלומין של חול ואף כשבירך בשבת לאכילת חול מזכיר של שבת ובהפך ר"ל אם אכל בשבת וגמר עם חשכה אינו מזכיר של שבת אחר שבחול הוא מברך אע"פ שברכתו באה על סעודת שבת ואע"פ שבסעודת חתנים באלמון ואלמנה אין שם ברכת חתנים אלא יומא קמא ואנו נוהגים לברכה בלילה אף כשהיתה כל הסעודה בלילה ואין צריך לומר כשהתחילה ביום בזו נראה לי הטעם הואיל וכל שלשה ימים יש להם שייכות בשמחה מתורת חכמים וכן הדין בפורים למי שנמשך בסעודתו עד הלילה נהגו להזכיר פורים הואיל וחמשה עשר בדין פורים לבני כרכים הא בשאר סעודות שבערבי שבתות וימים טובים וראשי חדשים ומוצאיהם הכל הולך אחר שעת הברכה ולא אחר שעת הסעודה אפי' גמר מבעוד יום ושכח ולא בירך ונזכר משחשכה שחוזר למקומו ומברך צריך לברך כראוי לשעת הברכה ואין משגיחי' לשעת הסעודה ומ"מ כל שמברך בין השמשות נראה לי שדנין אותו אחר יום הקדשה ומזכיר מעין המאורע הן בכניסה הן ביציאה וכן נראה לי ברור:

למדת ממה שכתבנו שברכת המזון וקידוש אין מברכין אותם על כוס אחד מפני שאין אומרין שתי קדושות על כוס אחד ומטעם מצות חבילות חבילות ואע"פ שביום טוב אחר השבת מברכין יקנה"ז שיש בו קידוש והבדלה קדושא ואבדלתא חדא מילתא היא שהכל לקדושת שבת נתקן ומותר לעשותן על כוס אחד אף במקום שיש לו כמה כוסות אבל ברכת המזון וקידוש ענינים חלוקים הם ואין מברכין אותם על כוס אחד ואפי' אין לו אלא כוס אחד מברך על הכוס ומקדש על הפת ואע"פ שבברכת הבדלה אמרו שמברך על היין ועל הבשמים ועל המאור ואח"כ מבדיל ואם היה אוכל בשבת במנחה וגמר סעודה משחשכה שאינו מפסיק להבדלה כמו שביארנו כשגומר סעודתו אם אין לו אלא כוס אחד מברך עליו ברכת המזון ומשלשל אחריה יין ובשמים ומאור והבדלה כמו שביארנו במסכת ברכות אין לו שאני ויש מתירין בה אף ביש לו ומפני שהבדלה אינה אלא מדברי סופרים ואף ביש לו מותר אבל ברכת המזון וקידוש שהם שתי ברכות של תורה אין מברכין אותם על כוס אחד אף באין לו וכן דעת גדולי המחברים וי"מ הטעם מפני שברכת המזון וקידוש הוא שהם שני ענינים מפני שברכת המזון אמורה על מעשה שנעשה כבר והקידוש על היום שעתיד לבוא ונמצא זה למפרע וזה להבא אבל ברכת המזון והבדלה הרי אף הבדלה נעשית על היום שעבר ונמצאו שתיהן נתקנות על מה שעבר:

נהגו בקצת מקומות בבית חתנים לברך ברכת המזון בכוס אחד וברכת [נשואין] בכוס אחר ואין צורך בכך הואיל ואף הסעודה סעודת שמחה היא הכל ענין אחד הוא ואף ברכת אירוסין ונשואין הואיל ונעשה הכל ביחד אפשר לברכן על כוס אחד ויש חולקין בה ובמקומה יתבאר בעז"ה:

מאחר שביארנו שאין מפסיקין לקידוש למדנו שאם התחיל לאכול מבעוד יום ונמשך עד שהגיעה שעת תפלת ערבית והוא צאת הכוכבים אין מפסיקין לקריאת שמע ותפלה הואיל והתחיל קודם זמן חיוב ויש חולקין בזו ומעמידין ממנה גירסא האמורה בדברי ר' יוסי עד שתחשך דוקא ולא מחשש שבת אלא מתורת חיוב קריאת שמע ותפלה ופי' עד שתחשך עד שיגיע זמן צאת הכוכבים אע"פ שמשעת שקיעת החמה קדש היום ונראה כדעת ראשון:

שביעי של פסח אין אומרין בו זמן שהרי אינו רגל בפני עצמו אבל שמיני עצרת אומרים בו זמן מפני שהוא רגל בפני עצמו אם כן שביעי של פסח שחל במוצאי שבת מקדשין ומבדילין וסדר הברכות יקנ"ה ובשאר ימים טובים הבאים במוצאי שבת אומרים בו יקנה"ז ובשמים מיהא אין מברכין עליהם שאין מברכין אותם אלא שמיום שכלו מנוחה ליום שכלו מלאכה כגון משבת לחול או לחולו של מועד ויש באים בה מגזרת שמא יקטום ואין זה כלום שקטימת דברים המריחים דינה כקטימת אוכלין שמותרת כמו שביארנו במסכת יום טוב ובשאר הבדלות של כל השנה בשמים קודמי' למאור כמו שביארנו במס' ברכות פרק אלו דברים: