מלכים א ט׳

והיו עיני ולבי. תרגום יונתן: ותהי שכנתי שריא ביה אם רעותי מתעבדא. יהא עיני שם, אם לבי וחפצי שם:

And My eyes and My heart will be. [Targum] Yonoson rendered, “and My Divine Presence will dwell there if My will is done.” And My eyes and My heart will be there. If My heart and My will are there.¹I.e., if My desire and My will is being followed, My Divine Presence will be there.²Even after the Beis Hamikdosh was destroyed, the Divine Presence remained on the Western Wall [כותל המערבי] of the Beis Hamikdosh. See Shir Hashirim 2:9 and Midrash Rabboh there.

ואת הבית אשר הקדשתי לשמי. תנאי הוא ביני וביניכם, ואם לא תשמעו, מה נאמר שם (ויקרא כו לא): והשמותי את מקדשיכם:

And the House that I have sanctified for My Name. There is a condition between Me and you, [that] “If you heed not heed, etc.,” what is stated there? “I will bring your Sanctuaries into desolation.”³Vayikra 26:31.

ולשנינה. כתרגום: ולשועי, יספרו את הרעות הבאות עליו ויתלעגו בו, כמו (בראשית לז ט): ויספר, ואשתעי. ולשון 'שנינה' אף הוא לשון 'דבור', דכתיב (דברים ו ז): ושננתם לבניך:

And a mockery. As the Targum [Yonoson rendered], ולשועי, [i.e.,] they will tell about the evils that have befallen them and will scoff at them, as in, “ויספר [=and he told,” which the Targum rendered] ואשתעי. The expression “שנינה” is also an expression of speech as it is written [in Scriptures], “and you shall repeat them [ושננתם] to your children.”

והבית הזה יהיה עליון. כל זמן שלא חטאתם, ומשתחטאו כל עובר עליו ישום וישרוק וכן כתוב בדברי הימים (ב ז כא): והבית הזה אשר היה עליון כל עובר עליו וגו'. וכה פתרונו: והבית הזה אשר היה עליון ונורא אף לעובדי כוכבים, כמו שאמר למעלה (ח מא): וגם אל הנכרי אשר לא מעמך וגו', ועכשיו בחרבנו, כל העובר עליו, אף עובד כוכבים, ישום וישרוק, ויאמר כי חטאו של ישראל גורם:

And this Beis Hamikdosh will be most high. So long as you have not sinned; but once you sin, every passerby will be astounded and will hiss.⁴Rashi understands that יהיה is the future tense, meaning “will be” most high. Alternatively, יהיה can also be interpreted in the present tense, “is” most high—Ralbag. Or, יהיה עליון is interpreted as “will be destroyed.”—Radak And similarly it is written in Divrei Hayomim, “And this Beis [Hamikdosh] that was exalted, all who pass by it, etc.,”⁵II Divrei Hayomim 7:41. and this is its interpretation, “and this house that was exalted and revered even by the gentiles,” as is stated above, “And even to the stranger who is not of Your people, etc.,”⁶I Melochim 8:21. But, now in its destruction, everyone who passes by it, even the gentiles, will be astounded and hiss, and will say that the Jews’ sins were the cause.

ישום. יתמה, כמו (ויקרא כו לב): ושממו עליה אויביכם, (איוב יח כ): על יומו נשמו אחרונים:

Will be astounded. [ישם means] “will wonder,” as in, “and your enemies will be astonished [ושממו] about it,”⁷Vayikra 26:32. [and as in,] “Concerning his day, the later ones will wonder [נשמו].”⁸Iyov 18:20.

ושרק. שופילי"ר בלע"ז, וכן דרך כל הרואה חורבן פתאום, לשרוק:

And whistle. Siffler, in O.F. The habit of anyone who suddenly sees desolation, is to hiss.⁹When people are amazed at what they see, they often whistle.

עשרים שנה. שבע שנים לבית ה', ואת ביתו שלש עשרה שנה, כמו שאמר למעלה:

Twenty years. I.e., seven years [to build] the Beis Hamikdosh, and thirteen years [to build] his own palace, as mentioned above.¹⁰Above 6:38, and 7:1.

נשא את שלמה. ענין עמס, כלכל את משאו בדבר זה:

Provided Shlomo. An expression of bearing, [i.e.,] he bore his burden in this matter.

ארץ כבול. ארץ כבלים, ארץ טיט, שהרגל משתקע ונכבלת בה:

The land of Kovul. A land of chains, [i.e.,] a marshland into which the foot sinks and is entrapped.¹¹It was as troublesome to walk on, as it is difficult for a man who is chained in shackles to walk, i.e., the foot is trapped as if it were in a chain [=כבל]—Radak. The land was not fertile. Alternatively, the people of כבל wore chains of silver and gold, i.e., they were wealthy and spoiled, and Chirom did not want to deal with them. See Maseches Shabbos 54a and Rashi there.

וזה דבר המס. מה שמפרש בסוף הענין (פסוק כ): כל העם הנותר וגו', ויעלם שלמה למס עובד, אותו המס היה לבנות בו את כל אלה:

And this is the review of the tax. Described at the end of this topic, “All the people that remained, etc.,¹²Below v. 20. Shlomo levied a tax of labor.”¹³Below v. 21. The tax levy was to build all these [structures].

ואת המלוא. מקום היה בירושלים בעיר דוד, ונקרא מלוא, על שם שמוקף חומה נמוכה, ומלאו לתוכה עפר:

The Millo. [Millo was] a place in Yerusholayim, in the City of Dovid, that was called Millo, because it was enclosed by a low wall and it was filled [ומלאו] with dirt.¹⁴Alternatively, it was a large open plaza without any buildings, where people gathered [=מלא]—Ralbag.

שלוחים. נדוניא:

Present. A dowry.

ואת תדמור במדבר בארץ. אצל הישוב:

And Tadmor in the desert of the land. [I.e., it was located] near a settlement.¹⁵The expression במדבר בארץ [=in the desert in the land] is somewhat ambiguous. Therefore Rashi suggests that the desert was located near a civilized area. Alternatively, the city was bordered by a desert on one side, and by arable land on the other side.—Ralbag

ערי המסכנות. קרוי בית אוצריא:

The store cities. [Targum Yonoson rendered,] “cities used for storage.”

שרי הנצבים. ממונים על הממונים:

Supervising officers. Commanders over the officers.

חמשים וחמש מאות. שלש מאות מהם היו גרים הממונים על שבעים אלף נושא סבל ושמונים אלף חוצב בהר, ושלשת אלפים ושלש מאות הרודים בעם, שאמר למעלה (ה ל): לבד משרי הנצבים לשלמה וגו' שלשת אלפים ושלש מאות. ובדברי הימים (ב ב טז) הוא אומר: שש מאות, אלו שלש מאות שחסר שם, מנה כאן, שהיו ממונים על כולן, ומאתים וחמשים הנותרים, היו ישראל, ממונים על שאר עושי המלאכה. ובדברי הימים (ב ח י) מנאן לעצמן: ואלה שרי הנצבים לשלמה חמשים ומאתים הרדים בעם, עושי המלאכה:

Five hundred fifty. Three hundred of them were proselytes in charge of 70,000 who bore burdens, 80,000 hewers in the mountains, and 3,300 who controlled the people who did the work, as stated above, “These were in addition to Shlomo’s chief officers, etc., three thousand three hundred [officers].” But in Divrei Hayomim it states, “six hundred.”¹⁶II Divrei Hayomim 2:17. These three hundred that are missing here, he counted there, for they were appointed over all of them. The two hundred fifty remaining were Bnei Yisroel appointed over the other laborers. In Divrei Hayomim¹⁷Divrei Hayomim 8:10. they were counted separately, [as it states,] “and these were Shlomo’s supervising officers, two hundred fifty, who controlled “the people who did the work,” the laborers.

אך בת פרעה. שהיתה מתחלה בעיר דוד, כמה שנאמר בראש הספר (ג א): ויביאה אל עיר דוד:

Only then did the daughter of Pharaoh. Who was originally in the city of Dovid, as it is stated in the beginning of the book, “and he brought her to the City of Dovid.”¹⁸Above 3:1.

עלתה מעיר דוד וגו'. ובדברי הימים (ב ח יא) מפרש: כי אמר לא תשב אשה לי בעיר דוד כי קדש המה אשר באה אליהם ארון ה':

Came up from the city of Dovid, etc. In Divrei Hayomim it explains, “for he said, ‘I should not have a wife live with me in [the City of] Dovid because they are holy [places], for the Ark of Adonoy was brought there.’”¹⁹II Divrei Hayomim 8:11. The text there reads, “in the house of Dovid.”

אז בנה. שלמה:

Then he built up. [I.e.,] Shlomo.

את המלוא. לבנות לתוכו בתים, לעבדיה ולשפחותיה, וזה שהוכיחו ירבעם (לקמן יא כז): אביך הניחו פרוץ לעולי רגלים, ואתה בנית אותו לעשות אנגריא לבת פרעה (סנהדרין קא ב), וזהו 'אך' האמור כאן, אך בזו העוה שלמה, שבנה לה את המלוא, כך שמעתי. ואני אומר, אך בת פרעה וגו', כלומר הערים האמורות למעלה, הוצרך לבנות למסכנות לרכב ולפרשים ולגדולה, אך את המלוא, לא היה בונה לשום גדולה, כי אביו הניחו לפרוש בו עולי רגלים אהלים, אלא שבת פרעה עלתה אל ביתה, והמלוא סמוך לאותו בית, אז בנה את המלוא:

The Millo. To build within it houses for her menservants and maidservants. Concerning this Yerovom admonished him [saying], “Your father left it open for the festival pilgrims, and you closed it up to make a labor force for Pharaoh’s daughter.”²⁰Paraphrasing below 11:27. See Maseches Sanhedrin 101b and Rashi there. And this “but” mentioned here [means,] but in this Shlomo sinned, that he had built for her the Millo. So have I heard, but I say, “But then did the daughter of Pharaoh, etc.,” I.e., the above mentioned cities were necessary to build for store cities, chariots, riders, and greatness; but, the Millo he did not build for any greatness, for his father had left it for the festival pilgrims to pitch their tents there, but since Pharaoh’s daughter had gone up to her house, and the Millo was adjacent to that house, then he built up the Millo.²¹Alternatively, the house of Pharaoh’s daughter was built on the area of the Millo.—Radak

על המזבח. של בית עולמים:

On the altar. I.e., the altar of the Beis Hamikdosh.

והקטיר אתו. ואותו מזבח הקטורת אשר לפני ה' לקטרת הסמים:

And he burnt incense [offerings] with it. And [he burnt the incense on] the incense altar that was before God for the burning of incense.²²See Shemos 30:1-10.

ואני. אניה:

A ship. A ship.