תנ״ך
מלכים ב ד׳:מ״ב-מ״ד
חלק מ: פרק ד׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִֽים־לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵֽלוּ׃
רש״י
לחם בכורים. בפסח, שהתבואה מבכרת:
Bread from the first crop. It was during Pesach, when the grain ripens.32Although the word בִּכּוּרִים usually refers to the new crop offering that was brought in the Beis Hamikdosh [see Shemos 34:26], here it merely means “bread from the first crop,” without reference to the new crop offering.
בצקלונו. בלבושיה:
In their shells. In its wrapper.33I.e., the grains were still in their husks. Alternatively, after grain is toasted and broken up, it is placed in a vessel known as צִקְלוֹן.—Ralbag
לעם. לתלמידים שהיה זן:
To the people. To the disciples [of the prophets] whom he sustained.
וַיֹּאמֶר מְשָׁרְתוֹ מָה אֶתֵּן זֶה לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה אָכֹל וְהוֹתֵֽר׃
רש״י
מה אתן זה. כל לחם ולחם:
“How will I present this.” Each bread.
וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְהֹוָֽה׃ {פ}
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ויאמר יהושפט פרשה סתומה
- סתומה: ויאמר גיחזי פרשה סתומה
- פרק ד׳
מבעל שלישה. שם מדינה ויונתן תרגם: מארעא דרומא. 'בעל' לשון 'מישור', והרבה במקרא:
From Ba’al-Shalishah. The name of a province. But [Targum] Yonoson rendered, “from the land toward the south.” “בַּעַל” is an expression meaning “a plain.” There are many [such expressions] in Scripture.