קהלת רבה ח׳:י׳

וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אִם בְּמֵתֵי יְחֶזְקֵאל הוּא אוֹמֵר, הֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר רְשָׁעִים, וְאוֹתָן לֹא הָיוּ אֶלָּא צַדִּיקִים, וְאִם בִּבְנָהּ שֶׁל צָרְפִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר קְבֻרִים, וְהוּא לֹא נִקְבַּר, וְאִם בְּצִדְקִיָּה בֶּן כְּנַעֲנָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר וָבָאוּ, וְהוּא לֹא בָא, אֶלָּא (מלכים ב יג, כא): וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וגו' וַיְחִי, יָכוֹל לְעוֹלָם, תַּלְמוּד לוֹמַר וַיָּקָם עַל רַגְלָיו, מְלַמֵּד שֶׁלֹא הָיְתָה עֲמִידָתוֹ אֶלָּא לְשָׁעָה לִפְרשׁ מֵאוֹתוֹ צַדִּיק בִּלְבָד. וּמַהוּ וָבָאוּ, רַבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר שָׁקְעָה שִׁמְשָׁן וְהִטָּהֳרוּ. הָא מָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כב, ז): וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. אָמַר רַבִּי לֵוִי (איוב טו, כ): כָּל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל, מֵת וְחָלָל, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (יחזקאל כא, ל): וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע. דָּבָר אַחֵר, מְדַבֵּר בַּגֵּרִים שֶׁהֵם בָּאִים וְעוֹשִׂים תְּשׁוּבָה. וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ, עַל יְדֵי שֶׁהָלְכוּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר, וְיִשְׁתַּכְּחוּ מַעֲשִׂים רָעִים. אֲשֶׁר כֵּן עָשׂוּ, וְיִשְׁתַּכְּחוּ מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים אֲשֶׁר עָשׂוּ בָּעִיר. גַּם זֶה הָבֶל. אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֵינֶנּוּ הֶבֶל וְזֶה הֶבֶל שֶׁאֵינָן בָּאִין מֵאֲלֵיהֶן. רַבִּי בּוֹן אָמַר צַדִּיקִים הָלְכוּ לְשָׁם וַיָּבוֹאוּ, כְּגוֹן יוֹסֵף לְאָסְנַת, יְהוֹשֻׁעַ לְרָחָב, בֹּעַז לְרוּת, משֶׁה לְחוֹבָב. אָמַר רַבִּי אַחָא אֵין זֶה הֶבֶל, אֶלָּא שֶׁאֵין הַבְּרִיּוֹת בָּאִין וּמִתְקַדְּשִׁין לְתַחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.