קהלת רבה ח׳:ט׳

אֶת כָּל זֶה רָאִיתִי וגו' עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ, עֵת הִיא לְרַע לוֹ לַשּׁוֹלֵט, וְעֵת הִיא לְרַע לוֹ לַנִּשְׁלָט. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵין לְךָ שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב עַל יְדֵי אָדָם זֶה אֶלָּא אָדָם כַּיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר וַאֲפִלּוּ בַּמַּקֵל וַאֲפִלּוּ בָּרְצוּעָה מִתְחַיְּבִין עַל יְדֵי אָדָם זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ט, ג): כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וגו' כְּיוֹם מִדְיָן, כְּיוֹם הַדִּין. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר גּוּרְיוֹן [אפלו זאב] אֲפִלּוּ אִילָנֵי סְרַק עֲתִידִין לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. וְרַבָּנָן מַיְיתִין לָהּ מִן הֲדָא, (דברים כ, יט): כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָֹּׂדֶה, מָה הָאָדָם עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, אַף אִילָנֵי סְרַק עֲתִידִין לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן.