מדרש תנחומא (בובר), חקת מ״ד

וידבר העם באלהים ובמשה (שם כא ה). השוו עבד לקונו.

ונפשנו קצה בלחם הקלוקל (שם). שלא היה אותו הדור יכול לטעום מפירות הארץ כלום, אמר ר"ע כשהיו מגלין להם תגרין [הסל] מן פירות הארץ היו מתים, שנאמר אם יראו האנשים וגו' (במדבר לב יא), כל טוב הבא מחמת הארץ, לכך כתיב ותקצר נפש העם בדרך (שם כא ד).