מדרש תנחומא (בובר), קרח ט״ז

המעט כי העליתנו וגו' (שם שם יג). על מה אתה מתרברב עלינו, מה טובה עשית עמנו, הוצאתנו מארץ מצרים שהיא כגן ה', ובארץ כנען לא הכנסתנו, אלא הרי אנו מתים במדבר, והנגף משתלח בנו בכל יום, העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה (שם שם יד).