מדרש תנחומא (בובר), קרח כ״ד

ואון בן פלת (שם שם א). למה נקרא שמו און, שלן באנינות כל ימיו. בן פלת, בן שנעשו לו פלאות, אמר רב און בן פלת אשתו הצילתו, ואמרה ליה מה לך בהדין פלוגתא, אי אהרן כהנא רבא, אנת תלמידא, [אי קרח כהנא רבא את תלמידא], אמר לה ידענא דכולה כנישתא קדישא, דכתיב כי כל העדה כולם קדושים (שם שם ג), מה עבדא אשקיתיה חמרא ארויתיה ואגניתיה בערסיה, והוה יתבא היא אבבא [דביתא], וסתריה לזייה, כל מאן דאתי בשביל און בעלה חזיה והדר, אדהכי והכי נבלעו, היינו דכתיב חכמות נשים בנתה ביתה (משלי יד א) זו אשתו של און, ואולת בידיה תהרסנה (שם), זו אשתו של קרח.