מדרש תנחומא (בובר), שמות י״ז:א׳-ב׳

ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ וגו' (שמות ג ט) מלמד שהיה הקב"ה מביט במצרים היאך היו משעבדין בישראל, שנאמר הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלץ וגו', כביכול אני עמהם, אשר מצרים לוחצים אותם, וארד להצילו (שם שם ח).

ועתה (לך) [לכה] ואשלחך אל פרעה (שם שם י), ר' אלעזר אומר ועתה לך, לך היו ישראל מצפים, לך היו ישראל מקוים, ועת לך גדולה יש לך בדבר הזה, ר' יוחנן אמר [א"ל הקב"ה] לך מסור הדבר הזה.