מדרש תנחומא (בובר), שמיני ד׳

ויהי ביום השמיני. זש"ה צדיק כתמר יפרח וגו' (תהלים צב יג), זה אהרן, שנאמר (ופרח) [והנה פרח] מטה אהרן (במדבר יז כג), כל האילנות נוטעין אותן והן עולין לעצמן, אבל התמרה הזו נוטעין אותה ומעלה שרשין מכל צדדיה, כך היה אהרן נטע ועלו שרשים, אלו בניו של אהרן, אלעזר בנו, פנחס בנו, אבישוע בנו (דה"א ו לה), צדיק כתמר יפרח, היכן נטע, שתולים בבית ה' (תהלים שם יד), ומפתח אהל מועד לא תצאו (ויקרא ח לג), לכך נאמר ויהי ביום השמיני.