מדרש תנחומא (בובר), ויקהל ז׳

ויעש בצלאל את הארון (שמות לז א). זש"ה פתח דבריך יאיר מבין פתיים (תהלים קיט קל), שאל ר' שמעון [בן יהוצדק] את ר' שמואל בר (נחמיה) [נחמן] אתה בעל הגדה, אמור לי היאך ברא הקב"ה את העולם, א"ל הקב"ה כשבקש לבראות את העולם, נתעטף באור וברא את עולמו, שנאמר עוטה אור כשלמה (שם קד ב), אח"כ נוטה שמים כיריעה (שם), לכך פתח דבריך יאיר וגו'. אמר ר' יהודה למה הדבר דומה, למלך (שהיה) [שביקש לבנות] לו פלטין ואותו מקום היה (של) חשך, מה עשה הדליק את הנרות, ואחר כך בנה פלטין, כך הקב"ה כשבנה העולם היה כולו חשך, מה עשה נתעטף באורה ובראו, הוי פתח דבריך יאיר וגו', מן הקב"ה למדו הצדיקים שיהו מתחילים באורה, כשאמר לו הקב"ה ועשו לי מקדש (שמות כה ח), אמר משה לבצלאל שיעשה משכן, מה פתח תחילה, מלאכת הארון, ויעש בצלאל את הארון.