מדרש תנחומא (בובר), ויגש ה׳

ד"א ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני. א"ל בייה אתה מעביר עלינו, למה שאמרת לנו זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא (בראשית מבי ח), אין אתה מתיירא מן הקב"ה אלא אתה דומה לפרעה, שנאמר כי כמוך כפרעה (שם מד יח), הוי בייה אתה מעביר עלינו, א"ל אין את דנני לא בדיני מלכות, ולא בדיני שמים, בדיני שמים מי שנמצא גונב משלם כפלים. שנאמר אם ימצא הגנב ישלם שנים (שמות כב ו), אם אין לו מה לשלם נמכר בגנבתו, בדיני מלכות נוטלין כל מה שיש לו, אם בדיני מלכות אתה תופשינו, טול לך כל מה שבידינו, ואם בדיני שמים אם אין אנו יכולין לפרוע דמיו, הננו לך לעבדים, בי אדני , בייה אתה מעביר עלינו.