מדרש תנחומא, במדבר י״ג

אִיֹש עַל דִּגְלוֹ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר (דברים לב, י). מְצִיאָה גְּדוֹלָה מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל. כְּאָדָם שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְהוּא מוֹצֵא שָׁם עֲנָבִים, כָּךְ מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל (הושע ט, י). לְכָךְ נֶאֱמַר: יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר. וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן (דברים לב, י), תֹּהוּ הָיָה הָעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא יָצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. יְלֵל יְשִׁימוֹן, לַיְלָה הָיָה הָעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה. וְכֵיוָן שֶׁבָּאוּ לְהַר סִינַי וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה הֵאִיר הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר (משלי ו, כג). מַהוּ יְסוֹבְבֶנְהוּ (דברים לב, י), שֶׁהִקִּיפָן בְּעַנְנֵי כָּבוֹד. יְבוֹנְנֵהוּ (שם), שֶׁהֱבִינָם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. יִצְּרֶנְהוּ (שם), אַשְׁרֵי הָאָזְנַיִם שֶׁשָּׁמְעוּ עַד הֵיכָן חִבְּבָן, עַד הֵיכָן שְׁמָרָן, עַד הֵיכָן נְצָרָן. הֱוֵי אוֹמֵר, עַד כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ (שם). בֹּא וּרְאֵה הֵיאַךְ חִבְּבָן הֵיאַךְ נְצָרָן, שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּעֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן וְאַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בֵּינֵיהֶם. כִּבְיָכוֹל, אֲנִי מֵנִיחַ אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְיוֹרֵד וְשׁוֹכֵן בֵּינֵיהֶם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָשָׂה אוֹתָם דְּגָלִים לִשְׁמוֹ. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, עֲשֵׂה אוֹתָם דְּגָלִים לִשְׁמִי. לָמָּה, שֶׁהֵם בָּנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם (שם יד, א). וְהֵם צִבְאוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתַי אֶת עַמִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ז, ד). לְפִיכָךְ עֲשֵׂה אוֹתָן דְּגָלִים לִשְׁמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: אִישׁ עַל דִּגְלוֹ.