מדרש תנחומא, בשלח כ״ו:א׳-ד׳

‎וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק. מִכָּאן שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מֹשֶׁה יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִידוֹ כְּמוֹתוֹ. לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁלֹּא אָמַר לְתַלְמִידוֹ בְּחַר לִי, אֶלָּא בְּחַר לָנוּ. אַף עַל פִּי שֶׁתַּלְמִידוֹ הָיָה, עֲשָׂאוֹ כְּמוֹתוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד תַּלְמִידְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ. וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כִּכְבוֹד רַבָּךְ. שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן, וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת (במדבר יב, יא), וַהֲלֹא אָחִיו הַגָּדוֹל הָיָה? אֶלָּא מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁעֲשָׂאוֹ כְּרַבּוֹ. וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְבוֹד רַבּוֹ חָבִיב עָלָיו כְּמוֹרָא שָׁמַיִם? שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם (במדבר יא, כח). אָמַר לוֹ: אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלָאָם, כָּךְ אַתָּה יָכוֹל לְכָלְאָם.

וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּגֵחֲזִי, כְּשֶׁאָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרְכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ (מלכים ב ד, כט). הִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ וְהוֹלֵךְ עַל מַקְלוֹ. פָּגְעוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם, אָמְרוּ לוֹ: לְהֵיכָן אַתְּ הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה. אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה.

בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים, גִּבּוֹרִים יִרְאֵי חֵטְא, וְצֵא מִתּוֹךְ הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה פְּסוּקִים יֵשׁ בַּתּוֹרָה וְיֵשׁ בָּהֶן חָמֵשׁ תֵּבוֹת שֶׁאֵין לָהֶן הֶכְרֵעַ, וְסִימָן: שְׂאֵת, אָרוּ״‎ר, מָחָ״‎ר, מְשֻׁקָּדִי״‎ם, וְקָ״‎ם. שְׂאֵת, הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת (בראשית ד, ז). אוֹ שְׂאֵת אִם לֹא תֵיטִיב. כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר (בראשית מט, ו-ז). אוֹ אָרוּר אַפָּם. וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר, אוֹ מָחָר אָנֹכִי נִצָּב. וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים (שמות כה, לד), אוֹ מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ. הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם (דברים לא, טז), אוֹ וְקָם הָעָם הַזֶּה.

עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, רֹאשׁ, אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אָבוֹת. הַגִּבְעָה, אֵלּוּ אִמָּהוֹת. וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי. אָמַר מֹשֶׁה: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, בַּמַּטֶּה הַזֶּה הוֹצֵאתָ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וּבַמַּטֶּה הַזֶּה קָרַעְתָּ לָהֶם אֶת הַיָּם, וּבַמַּטֶּה הַזֶּה עָשִׂיתָ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, וּבַמַּטֶּה הַזֶּה תַּעֲשֶׂה לָהֶם נִסִּים בַּשָּׁעָה הַזּוֹ.