מדרש תנחומא, חיי שרה ח׳:א׳-ג׳

‎וַיֹּסֶף אַבְרָהָם. מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן? וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֶלָה. מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁאִם מֵתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם וְיֵשׁ לוֹ בָנִים, שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַד שֶׁיַּשִּׂיא אֶת בָּנָיו וְאַחַר כָּךְ יִשָּׂא אִשָּׁה לְעַצְמוֹ, שֶׁכָּךְ עָשָׂה אַבְרָהָם אַחַר מִיתַת שָׂרָה, הִשִּׂיא אֶת יִצְחָק וְאַחַר כָּךְ נָשָׂא אִשָּׁה לְעַצְמוֹ. מִנַּיִן? מִן מַה שֶּׁכָּתוּב, וַיְבִיאֶהָ יִצְחָק, וְאַחַר כָּךְ וַיֹּסֶף אַבְרָהָם. אָמַר יִצְחָק, אֲנִי לָקַחְתִּי אִשָּׁה וְאָבִי עוֹמֵד בְּלֹא אִשָּׁה. מֶה עָשָׂה? הָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ אִשָּׁה. רַבִּי אוֹמֵר, הִיא הָגָר, הִיא קְטוּרָה. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ קְטוּרָה? שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה כַּנּוֹד.

וְרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים: אִשָּׁה אַחֶרֶת לָקָח. וּמַה טַּעַם שֶׁל רַבִּי שֶׁאוֹמֵר, הָגָר הִיא קְטוּרָה. שֶׁכָּתוּב בְּיִצְחָק, וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי. אוֹתָהּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ, וַתִּקְרָא שֵׁם ה' הַדֹּבֵר אֵלֶיהָ אַתָּה אֵל רֳאִי (בראשית טז, יג). מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהִיא הָגָר,

דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ קְטוּרָה? שֶׁנָּאִים מַעֲשֶׂיהָ כַּקְּטֹרֶת. וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וְאֶת יָקְשָׁן וְאֶת מְדָן וְגוֹ'. הֱוֵי אוֹמֵר, וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָעוֹלָם הַזֶּה הַצַּדִּיקִים מוֹלִידִים טוֹבִים וְרָעִים, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא כֻּלָּם יִהְיוּ צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מַטָּעַי (ישעיה ס, כא). וְאוֹמֵר: הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה (ישעיה ס, כב). וְכֵן יְהִי רָצוֹן אָמֵן.