מדרש תנחומא, חיי שרה ז׳

‎וַיֹּסֶף אַבְרָהָם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ (תהלים עא, יד). אָמַר רַבִּי יוּדָן, כְּתִיב: לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים (דברים יז, טז). וּשְׁלֹמֹה כְּשֶׁמָּלַךְ, אֲפִלּוּ אֶחָד לֹא הָיָה לוֹ, אֶלָּא עַל הַפִּרְדָּה רָכַב וְהוֹסִיף עוֹדּ.

אָמַר רַבִּי חוֹנְיָא, כְּתִיב: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (ויקרא ט, ג). כְּשֶׁמָּל בְּנוֹ, אֲפִלּוּ אָדָם מְמַשְׁכֵּן עַצְמוֹ מְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ הַיּוֹם. הֱוֵי אוֹמֵר, וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי, מְדַבֵּר בְּאַבְרָהָם. אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע (בראשית כא, יב), הֲרֵי הוֹסַפְתָּ לִי מִבִּרְכָתְךָ וַאֲנִי מוֹלִיד כַּמָּה בָנִים. לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה.