מדרש תנחומא, חקת י״ד

וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ כָּל הָעֵדָה וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: בְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ (דה״‎ב כ, לז), עַל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לָרָשָׁע הַזֶּה לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ, חָסְרוּ לְאוֹתוֹ צַדִּיק. לָכֵן נִסְמְכָה אֲסִיפַת אַהֲרֹן אַחַר פָּרָשַׁת מֶלֶךְ אֱדוֹם. וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו, וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה. מַהוּ כָּל הָעֵדָה. עֵדָה שְׁלֵמָה, עֵדָה הַנִּכְנֶסֶת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְפִי שֶׁמֵּתוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְאֵלּוּ מִן אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' וְגוֹ' (דברים ד, ד). הֹר הָהָר. מַהוּ הֹר הָהָר. הַר עַל גַּבֵּי הַר, כְּתַפּוּחַ קָטָן עַל גַּבֵּי תַּפּוּחַ גָּדוֹל. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֶעָנָן מְהַלֵּךְ לִפְנֵיהֶם מַשְׁפִּיל אֶת הַגָּבֹהַּ וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַשָּׁפָל, הֵנִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָהָר הַזֶּה דֻּגְמָא, שֶׁיֵּדְעוּ בַּנִּסִּים שֶׁעָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ הַר בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִתְיַגְּעִין וְעוֹלִין וְיוֹרְדִין. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה הֶעָנָן כָּל הַמִּדְבָּר מִישׁוֹר, הָיָה מֵנִיחַ מָקוֹם גָּבוֹהַּ לַמִּשְׁכָּן, שֶׁיְּהֵא חוֹנֶה שָׁם. וְהֵנִיחַ שְׁלֹשָׁה הָרִים, הַר סִינַי לַשְּׁכִינָה, וְהַר נְבוֹ לִקְבוּרַת מֹשֶׁה, וְהֹר הָהָר לִקְבוּרַת אַהֲרֹן.