מדרש תנחומא, נשא כ״ט

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה. יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוֹתִיר בָּהּ שֶׁמֶן בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מַהוּ לְהַדְלִיק בָּהּ בַּשֵּׁנִי. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהוֹתִיר בָּהּ שֶׁמֶן בְּיוֹם רִאשׁוֹן, מוֹסִיף עָלָיו כָּל שֶׁהוּא וּמַדְלִיקוֹ בְּיוֹם שֵׁנִי. וְאִם הוֹתִיר בְּיוֹם שֵׁנִי, מוֹסִיף עָלָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּמַדְלִיקוֹ. וְכֵן בִּשְׁאָר הַיָּמִים. אֲבָל הוֹתִיר בְּיוֹם שְׁמִינִי, עוֹשֶׂה לוֹ מְדוּרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. לָמָּה, כֵּיוָן שֶׁהֻקְצָה לְמִצְוָה, אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִמֶּנּוּ. לֹא יֹאמַר אָדָם, אֵינִי מְקַיֵּם מִצְוֹת זְקֵנִים הוֹאִיל וְאֵינָן מִן הַתּוֹרָה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּנַי, אֵין אַתֶּם רַשָּׁאִין לוֹמַר כָּךְ. אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁגּוֹזְרִים עֲלֵיכֶם, תִּהְיוּ מְקַיְּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ (דברים יז י, יא). לָמָּה, שֶׁאַף עַל דִּבְרֵיהֶם אֲנִי מַסְכִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּגְזֹר אֹמֶר וַיָּקָם לָךְ (איוב כב, כח). תֵּדַע לְךָ, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרֵךְ מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, מַה כְּתִיב שָׁם, וַיָּשֵׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה (בראשית מח, כ), עָשָׂה הַקָּטָן קֹדֶם לַגָּדוֹל. וְקִיֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּזֵרָתוֹ. אֵימָתַי, בְּקָרְבְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים שֶׁהִקְרִיב שֵׁבֶט אֶפְרַיִם תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָשִׂיא לִבְנֵי אֶפְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ מְנַשֶּׁה. מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בָּעִנְיָן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה.