מדרש תנחומא, שמות י׳:א׳-ד׳

‎וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים. מִי הָיוּ? דָּתָן וַאֲבִירָם. וְהֵם שֶׁאָמְרוּ, נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה (במדבר יד, ד). וְהֵן שֶׁהִמְרוּ עַל יַם סוּף. וְהֵן שֶׁהוֹתִירוּ מִן הַמָּן, דִּכְתִיב: וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר (שמות טז, כ). וְהֵם שֶׁיָּצְאוּ לִלְקֹט וְלֹא מָצְאוּ. וְהֵם הָיוּ בְּמַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר: הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם. שֶׁהֵן עָמְדוּ בְּרִשְׁעָתָן מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ, לָמָּה תַּכֶּה רָשָׁע כְּמוֹתֶךָ. וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ, וַעֲדַיִן אֵין אַתָּה אִישׁ וְעוֹדְךָ נַעַר וְתִרְצֶה לִהְיוֹת שַׂר וְשׁוֹפֵט עָלֵינוּ.

הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֵין אוֹמֵר כָּאן אֶלָּא אַתָּה אֹמֵר. מִכָּאן אַתְּ לָמֵד, שֶׁהֲרָגוֹ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר. אָמַר לָהֶם: יֵשׁ בֵּינֵיכֶם לָשׁוֹן הָרָע, וְהֵיאַךְ אַתֶּם רְאוּיִין לִגְאֻלָּה? וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁעָמְדוּ דָּתָן וַאֲבִירָם וְהִלְשִׁינוּ עָלָיו. לְפִיכָךְ בָּרַח לְמִדְיָן וְעָשָׂה שָׁם עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְהָיוּ רְאוּיִין יִשְׂרָאֵל לִגְאֻלָּה.

מִיָּד וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה. הֶעֱלוּ אֶת מֹשֶׁה לַבִּימָה וּבִקֵּשׁ פַּרְעֹה לְהָרְגוֹ. עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפַרְעֹה אִלֵּם, וְלַסְּגָנִין חֵרְשִׁין, וְלַסְפַקְלֵטָרִין עִוְרִים, וּבָרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַּרְעֹה. מִנַּיִן? דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי, הֱשִׁיבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, שֶׁאָמַר פַּרְעֹה מִפִּיו, הַעֲלוּ אֶת מֹשֶׁה לַבִּימָה לְהָרְגוֹ. אוֹ מִי עֲשָׂאוֹ אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ. מִי עָשָׂה הַסְּגָנִין חֵרְשִׁין אוֹ סְפַקְלֵטָרִין עִוְרִים, אוֹ מִי עֲשָׂאֲךָ פִּקֵּחַ שֶׁתִּבְרַח מִפְּנֵי פַּרְעֹה, הֲלֹא אָנֹכִי ה'.

וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר, לָקַח דֶּרֶךְ אֲבוֹתָיו. שְׁלֹשָׁה נִזְדַּמְּנוּ לָהֶן זִוּוּגָן מִן הַבְּאֵר, יִצְחָק, יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה. יִצְחָק, דִּכְתִיב: וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי (בראשית כד, סב). וְיַעֲקֹב, דִּכְתִיב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְגוֹ' (בראשית כט, ב). וּמֹשֶׁה, דִּכְתִיב: וַיֵּשֶׁב עַל הַבְּאֵר.