מדרש תנחומא, שמות כ׳:א׳-ג׳

‎וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן (איוב יא, יא). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי רוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת, רָאֹה רָאִיתִי, רָאִיתִי וְיָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו, וַאֲנִי גּוֹאֲלָן עַכְשָׁו. וְרָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, שֶׁעֲתִידִים לְהַכְעִיסֵנִי בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. לְכָךְ נֶאֱמַר רָאֹה רָאִיתִי. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: הַדָּבָר הַזֶּה שָׁפַט עָתְנִיאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּךְ הִבְטַחְתָּ אֶת מֹשֶׁה, בֵּין עוֹשִׂין רְצוֹנְךָ בֵּין לֹא עוֹשִׂין רְצוֹנְךָ, שֶׁאַתָּה גּוֹאֲלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ ה' וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה (שופטים ג, י). לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה אֲנִי עוֹשֶׂה? אֲנִי גּוֹאֲלָן. וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם.

אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי. הָיָה מְבַקֵּשׁ מֹשֶׁה לוֹמַר לוֹ לְהוֹדִיעוֹ אֶת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל. אָמַר לוֹ: אִם יֹאמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, שְׁמִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֵידַע. לְפִי מַעֲשַׂי אֲנִי נִקְרָא. כְּשֶׁאֲנִי דָּן אֶת הַבְּרִיּוֹת, אֲנִי נִקְרָא אֱלֹהִים. וּכְשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה נְקָמָה בָּרְשָׁעִים, אֲנִי נִקְרָא צְבָאוֹת. וּכְשֶׁאֲנִי תּוֹלֶה עַל חֲטָאָיו שֶׁל אָדָם, אֲנִי נִקְרָא אֵל שַׁדַּי. וּכְשֶׁאֲנִי יוֹשֵׁב בְּמִדַּת רַחֲמִים, אֲנִי נִקְרָא רַחוּם. שְׁמִי הוּא לְפִי מַעֲשַׂי. אֶלָּא לֵךְ אֱמֹר לָהֶם, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר.

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שְׁבוּעָה נִשְׁבַּעְתִּי לְיִתְרוֹ שֶׁאֵינִי הוֹלֵךְ אֶלָּא בִּרְשׁוּתוֹ. אָמַר לוֹ: לֵךְ חֲזֹר לְמִדְיָן וְשָׁם אַתִּיר לְךָ אֶת נִדְרֶךָ. לְפִיכָךְ דִּבֵּר עִמּוֹ בְּמִדְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן. וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיָּשָׁב אֶל מִדְיָן, וְלָמָּה אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ? לְהַתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ, וְלִטֹּל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר לוֹ אֵלְכָה נָּא וְאָשׁוּבָה וְגוֹ'.