מדרש תנחומא, ויחי י״ב

‎דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד, כִּיהוּדָה מְיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים. דָּבָר אַחֵר, כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים בַּמִּלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: פּוּרָה דָּרַכְתִּי לְבַדִּי וְגוֹ' (ישעיה סג, ג). כָּךְ שִׁמְשׁוֹן מִדָּן, אֵינוֹ צָרִיךְ לַאֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ (שופטים טו, טז).

יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, כָּל הַחַיּוֹת מְהַלְּכוֹת זוּגוֹת. וְנָחָשׁ, יְחִידִי. כְּנָחָשׁ נַקְמָן, כָּךְ שִׁמְשׁוֹן, וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵּי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים. כֵּיוָן שֶׁרָאָהוּ יַעֲקֹב, אָמַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'.

גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב, זֶה שֶׁהוּא בָא בְּעָקֵב. הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא (מלאכי ג, כג), שֶׁהוּא מִשֵּׁבֶט גָּד. לְכָךְ נֶאֱמַר: יָגֻד עָקֵב.