מדרש תנחומא, ויחי י״ג:א׳-ה׳

‎מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, שֶׁבְּנוֹתָיו נָאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת (בראשית, יג). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו (דברים לג, כד), עַל יְדֵי בְנוֹתָיו.

וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, שֶׁבְּנוֹתָיו רְאוּיוֹת לַמַּלְכוּת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, הַמַּלְבִּשְׁכֶם שָׁנִי עִם עֲדָנִים (ש״‎ב א, כד).

נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה, זוֹ בִּקְעַת גִּינוֹסַר הַמְּבַכֶּרֶת פֵּרוֹתֶיהָ וּמְמַהֶרֶת כָּאַיָּלָה.

הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר, לְפִי שֶׁאַרְצוֹ מְבֹרֶכֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' (דברים לג, כג), שֶׁמְּכַבְּדִין מִפֵּרוֹתֵיהֶם לַמְּלָכִים וּמַשְׁפִּירִין דִּבְרֵיהֶם. וְאִם יֵשׁ בְּלִבָּם עֲלֵיהֶם, מִתְרַצִּין.

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, שֶׁעַל יְדֵי פָּרוֹת נִתְגַּדֵּל.