משנה ברורה תקנ״ח

(א) ביום עשירי – והטעם שקבעוה בתשיעי, משום דאתחלתא דפורענותא עדיפא.

(ב) שלא לאכול בשר – ופשוט דבסעודת מצווה מותרים כל הקרואים לאכול בשר, ואפילו איננו קרובו, דפשיטא דלילה הזו קילא מראש חודש אב, דמראש חודש אב יש קצת אבלות מדינא דגמרא, שממעטין בשמחה ומשא ומתן, מה שאין כן בזה שמותר מדינא בכל. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות, לא מיקרי סעודת מצווה, ולכן אין לאכול בשר, ומכל שכן שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי [לפי מה שכתב הרמ"א לקמיה].
ובספר אליה רבה כתב בשם זקנו מהר"ש ז"ל, שזהו רק לשאר אנשים, אבל לחתן וכלה ואביהם ואמם מותר לאכול בשר.
כתב כנסת הגדולה, דטוב שלא לשמש מטתו בליל יו"ד, אם לא בליל טבילה או יוצא לדרך או בא מן הדרך.

(ג) עד חצות היום – והוא הדין שלא לרחוץ במרחץ ולספר ולכבס עד חצות. וכשחל תשעה באב ביום ה', שאז יום עשירי הוא ערב שבת, מותר בכל זה לכבוד שבת.

(ד) אבל בלילה אסור וכו' – היינו רק באכילת בשר ושתיית יין, אבל בתספורת מותר לכולי עלמא.

(ה) מפני אבילות של יום – משמע דרק בזה, מפני אבילותו של תשעה באב מחמרינן גם בלילה שאחריו, דהוא כמו בין המצרים, דיש אנשים שמחמירין על עצמן מבשר ויין. אבל בשארי תעניתים אין להחמיר בזה.