רא״ש על שבת ה׳:ד׳

תניא לא יצא הסוס בזנב שועל ולא בזהורית שבין עיניו ולא יצא הזב בכיס שלו ולא עזים בכיסין שבדדיהן ולא פרה בחסום שבפיה ולא סייחין בטרסקלין שבפיהן לר"ה. ולא בהמה בסנדל שברגליה ולאבקמיע שאין מומחה לבהמה אע"פ שהוא מומחה לאדם אבל יוצאת היא באגד שע"ג המכה וקשקשין שע"ג השבר ובשליא המדולדלת בה ופוקק זוג בצוארה ומטיילת בחצר: