ספר החינוך תקי״א

שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף – שֶׁלֹּא נִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַעֲשֵׂה כִּשּׁוּף כְּלָל, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יח י) לֹא יִמָּצֵא בְךָ וְגוֹ' וּמְכַשֵּׁף. וְעִנְיַן הַכִּשּׁוּף יָדוּעַ לַכֹּל דֶּרֶךְ כְּלָל, שֶׁיַּעֲשׂוּ בְּנֵי אָדָם תַּחְבּוּלוֹת בְּלִי מִסְפָּר בְּמִינֵי עֲשָׂבִים וַאֲבָנִים וְהַרְבֵּה מִן הַדְּבָרִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶן בְּנֵי אָדָם אֵלּוּ עִם אֵלּוּ, וּמֵהֶם שֶׁיְּכַוְּנוּ הַמַּעֲשִׂים הָרָעִים הָהֵם בְּעִתִּים יְדוּעוֹת וּבֶחֳדָשִׁים מְכֻוָּנִין לְאוֹתָן מְלָאכוֹת, וּמִכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים הַמְּגֻנִּים וְהַמְּכֹעָרִים תַּרְחִיקֵנוּ הַתּוֹרָה תַּכְלִית הָרִחוּק כִּי הֶבֶל הֵמָּה, וְאֵין רָאוּי לְעַם קָדוֹשׁ מַחְזִיקֵי דַּת הָאֱמֶת לָתֵת מַחְשָׁבָה בְּכִעוּרִין אֵלּוּ רַק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְעַלֶּה, כִּי הוּא יַשְׁלִים כָּל חֵפֶץ עַמּוֹ לְטוֹב, בַּחֲסוֹתָם בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְשׂוּמָם כָּל מִבְטֶחָם וּמִשְׁעַנְתָּם עַל חֲסָדָיו לְבַד. וּמֵהֱיוֹת הָעִנְיָנִים אֵלּוּ רְחוֹקִים מְאֹד וּכְעוּרִים לְפָנָיו בָּרוּךְ הוּא וּבָהֶם נִיצוֹץ מֵעִנְיְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה הִזְהִירָנוּ עַל זֶה בְּלָאו, וְחִיֵּב סְקִילָה כָּל הָעוֹבֵר וּמִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה אִם הוּא מֵזִיד, וְחַטָּאת קְבוּעָה אִם הוּא שׁוֹגֵג. וְגַם מֵחֹמֶר הָעִנְיָן הִזְהִיר הַכָּתוּב בָּזֶה מִבִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת עַל הַבֵּית דִּין שֶׁלֹּא לִמְחֹל לָעוֹבֵר עַל זֶה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב, יז) מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה. וּכְבָר דִּבַּרְתִּי מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ בְּלָאו דִּמְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה בְּסֵדֶר וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים (מצוה סב).

דִּינֵי הַמִּצְוָה. בִּמְקוֹמוֹת בַּתַּלְמוּד בְּפִזּוּר, וְהָעִקָּר בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי מִסַּנְהֶדְרִין. וְכָל שֶׁהוּא דַּיָּן עַל זֶה צָרִיךְ לָדַעַת חָכְמַת הַכִּשּׁוּף, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע לְהַבְחִין בַּמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה אִם הוּא מִין מִמִּינֵי הַכִּשּׁוּף אוֹ אוּלַי הוּא מִן הַדְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּכֹחַ הַטֶּבַע וּבַצְּדָדִין הַמֻּתָּרִין, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סז, א) כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה אֵין בּוֹ מִשּׁוּם דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, וּכְבָר דִּבַּרְתִּי עַל זֶה שָׁם בְּלָאו דִּמְכַשֵּׁפָה כְּפִי כֹּחִי. וּדְבָרִים אֵלּוּ צְרִיכִין עִיּוּן רַב, כִּי הִנֵּה נִמְצָא בַּגְּמָרָא מַעֲשִׂים שֶׁאִם לֹא יָדַעְנוּ אוֹתָם מִפִּיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָיִינוּ אוֹסְרִין אוֹתָם מִשּׁוּם חֲשַׁשׁ אִסּוּר זֶה. וּמִכָּל מָקוֹם אֲשֶׁר יִשָּׂא נַפְשׁוֹ לִכְנֹס בְּתַחְבּוּלוֹת אֵלּוּ וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר מֵהַדְּבָרִים שֶׁהִזְכִּירוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הֲרֵי הוּא כְּפוֹתֵחַ לוֹ פֶּתַח לָבוֹא בְּגֵיהִנָּם.

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת.