ספר החינוך תקי״ב

שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חֶבֶר – שֶׁנִּמְנַעְנוּ מִלַּעֲשׂוֹת הַשְׁבָּעוֹת עַל שׁוּם עִנְיָן. וְזֶה הָעִנְיָן הוּא, שֶׁיֹּאמַר אָדָם דְּבָרִים וְיֹאמַר לִבְנֵי אָדָם שֶׁאוֹתָם הַדְּבָרִים יוֹעִילוּ אוֹ יַזִּיקוּ לְאֶחָד מִכָּל הָעִנְיָנִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים יח י יא) לֹא יִמָּצֵא בְךָ וְגוֹ' וְחוֹבֵר חָבֶר. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי (כאן), אֶחָד חוֹבֵר אֶת הַנָּחָשׁ וְאֶחָד חוֹבֵר אֶת הָעַקְרָב, כְּלוֹמַר, שֶׁיֹּאמַר עֲלֵיהֶם דְּבָרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְּׁכֵהוּ לְפִי דַּעְתּוֹ (עי' רמב"ם סהמ"צ ל"ת לה), וְכֵן הָאוֹמֵר דְּבָרִים עַל הַמַּכָּה כְּדֵי שֶׁיָּנוּחַ מֵעָלָיו הַכְּאֵב. וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ חֹבֵר חָבֶר שֶׁמְּקַבֵּץ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו וְהַשְׁבָּעוֹתָיו נְחָשִׁים אוֹ עַקְרַבִּים אוֹ שְׁאָר חַיּוֹת לְמָקוֹם אֶחָד. וְהַכֹּל בִּכְלַל הָאִסּוּר.

וְאוּלַי בְּנִי תַּקְשֶׁה עָלַי בְּהָא דְּגָרְסִינַן בִּשְׁבוּעוֹת בְּפֶרֶק יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה (שבועות טו, ב) שִׁיר שֶׁל פְּגָעִים בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים, וְאוֹמֵר יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן עַד כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי (תהלים צא, א ט), וְאוֹמֵר יְיָ מָה רַבּוּ צָרָי עַד לַיְיָ הַיְשׁוּעָה (שם ג, ב ט), וּפֵרוּשׁ פְּגָעִים, כְּלוֹמַר שֶׁאֲמִירַת אֵלּוּ הַמִּזְמוֹרִים תּוֹעִיל לִשְׁמֹר מִן הַנְּזָקִין. וְאָמְרוּ בִּבְרָכוֹת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְסַדֵּר לְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי וְגָנֵי? וְאֵין הַדָּבָר חָלִילָה דּוֹמֶה לְעִנְיַן חֹבֵר חָבֶר שֶׁזָּכַרְנוּ, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה (שבועות שם), אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֲבָל הִזְכִּירוּ לוֹמַר מִזְמוֹרִים אֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְּבָרִים יְעוֹרְרוּ נֶפֶשׁ הַיּוֹדֵעַ אוֹתָם, לַחֲסוֹת בַּשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהָשִׂים בּוֹ כָּל מִבְטַחוֹ, וְלִקְבֹּעַ בִּלְבָבוֹ יִרְאָתוֹ וְלִסְמֹךְ עַל חַסְדּוֹ וְטוּבוֹ, וּמִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת עַל זֶה יִהְיֶה נִשְׁמָר בְּלִי סָפֵק מִכָּל נֶזֶק. וְזֶהוּ שֶׁהֵשִׁיבוּ בַּגְּמָרָא בְּעִנְיָן זֶה דְּקָא פָּרֵיךְ הָתָם, וְהֵיכִי עֲבִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֵּן, וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, וְאָמְרוּ לְהָגֵן שָׁאנֵי, כְּלוֹמַר, לֹא אָסְרָה תּוֹרָה שֶׁיֹּאמַר אָדָם דִּבְרֵי תוֹרָה לְעוֹרֵר נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה, כְּדֵי שֶׁיָּגֵן עָלָיו אוֹתוֹ הַזְּכוּת לְשָׁמְרוֹ.

מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ. מָה שֶׁכָּתַבְתִּי בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לָהּ.

דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּפֶרֶק שְׁבִיעִי מִשַּׁבָּת.

וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְעָשָׂה הַשְׁבָּעוֹת בְּמֵזִיד חַיָּב מַלְקוּת.