שמות י׳:כ״א-כ״ט

וימש חשך. ויחשיך עליהם חשך יותר מחשכו של לילה, וחשך של לילה יאמיש ויחשיך עוד:

The darkness will be tangible. [וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ means:] There will be upon them a darkness greater then the darkness of night, [i.e.,] the darkness of night will become even more black and dark.

וימש. כמו ויאמש. יש לנו תיבות הרבה חסרות אל"ף, לפי שאין הברת האלף נכרת כל כך אין הכתוב מקפיד על חסרונה, כגון וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי (ישעי' יג, כ), כמו לא יאהל לא יטה אהלו. וכן וַתַּזְרֵנִי חַיִל (שמואל־ב כב, מ), כמו וַתְּאַזְּרֵנִי. ואונקלוס תרגם לשון הסרה, כמו לא ימיש בָּתַר דְּיַעְדֵי קְבֵל לֵילְיָא, כשיגיע סמוך לאור היום. אבל אין הדבור מיושב על הוי"ו של וימש, לפי שהוא כתוב אחר ויהי חשך. ומדרש אגדה פותרו, לשון מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם (דברים כח, כט), שהיה כפול ומכופל ועב עד שהיה בו ממש:

וְיָמֵשׁ (will be tangible) — is the same as וְיַאֲמֵשׁ (He will darken). We have many words missing the letter א' . Since the enunciation of the א' is not very noticeable Scripture is not particular if it is omitted. For example: וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי [וְלֹא יַהֵל] being the same as לֹא יַאֲהִיל (with an א') [meaning:] “[An Arab] will not pitch his tent [there].” Similarly, וַתַּזְרֵנִי חָיִל (“you have girded me with strength”) the same as וַתְּאַזְרֵנִי — (with an א'). Onkelos translates [וְיָמֵש] as having the meaning of removing as in לֹא יָמוּשׁ — “It will not depart.” [Onkelos’ understanding of וְיָמֵשׁ חְשֶׁךְ is:] “After the darkness of night has departed” [i.e.,] when the light of day will approach. However, this statement does not fit the letter ו' of the word וְיָמֵשׁ because it is written after וִיהִי חֹשֶׁך . A Midrash Aggada explains it (וְיָמֵשׁ) from the term (מְמַשֵּׁשׁ) feeling his way in the afternoon,” for [the darkness] was doubled and redoubled and so thick that it was tangible.

ויהי חשך אפלה שלשת ימים וגו'. חשך של אופל שלא ראו איש את אחיו ג' ימים, ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על זה, שלא קמו איש מתחתיו, יושב אין יכול לעמוד ועומד אין יכול לישב (שמו"ר יד, ג). ולמה הביא עליהם חשך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלשת ימי אפלה, כדי שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו אף הם לוקין כמונו. ועוד, שחפשו ישראל וראו את כליהם, וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום, אומר לו, אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא (שם):

Three days. [שְׁלֹשֶׁת יָמִים means:] a threesome of days. Terzaine in Old French — a threesome. Similarly, wherever it says: שִׁבְעַת יָמִים, it is septaine [in Old French] — a group of seven days.

שלשת ימים. שלוש של ימים, טרציי"נא בלע"ז, וכן ז' ימים בכל מקום, שטיי"נא של ימים:

There was total darkness. For three days, etc., [חֹשֶׁךְ אֲפֵילָה means:] darkness of gloom so that one person did not see another during those three days, and for another three days afterwards [there was] a darkness twice as thick where no one was able to rise from his place. If he was sitting he could not stand and if he was standing he could not sit. Why did He bring darkness on them? Because there were among the Israelites of that generation evil people who did not wish to leave, and they died out during the three days of darkness so that the Egyptians not see their demise thereby saying, “They are being struck as we are.” Furthermore, [during the darkness] the Israelites searched and saw their [the Egyptians’ valuable] vessels and when they left [Egypt] and asked them [for the valuable vessels] and they (the Egyptians) responded, “We have nothing [to give you],” he (the Israelite) would say to him, “But I did see it in your house and it is in that particular place.”

יצג. יהא מוצג במקומו:

Stay behind. [יֻצָּג means] shall remain in its place.

גם אתה תתן. לא דייך שמקננו ילך עמנו, אלא גם אתה תתן:

You too will give. It will not be sufficient for you that our cattle go with us but, rather, “you too” will give of yours.

פרסה. פרסת רגל פלנט"א בלע"ז

Hoof. [פַּרְסָה means] the hoof of the foot, plante in Old French.

לא נדע מה נעבד. כמה תכבד העבודה, שמא ישאל יותר ממה שיש בידינו:

We do not know with what we will worship. [I.e.,] We do not know the magnitude of the service. “Perhaps He will ask of us more than we have in our possession.”

כן דברת. יפה דברת ובזמנו, דברת אמת שלא אוסיף עוד ראות פניך (שמו"ר יד, ד):

As you say. [I.e.,] “You have spoken properly and you have spoken at the right time. It is true that I will never see your face again.”