בא, שני

בארבה. בשביל מכת הארבה:

For the locusts. [The prefix letter ב' denotes:] “On account of the locust plague.

ורוח הקדים. רוח מזרחית נשא את הארבה, לפי שבא כנגדו, שמצרים בדרומית מערבית היתה, כמו שמפורש במקום אחר:

The east wind The east wind carried the locusts because it (the wind) comes from opposite it (Egypt). For Egypt was southwest [relative to Eretz Yisrael] as has been explained elsewhere.

ואחריו לא יהיה כן. ואותו שהיה בימי יואל, שנאמר כּמֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעֹולָם (יואל ב, ב), למדנו שהיה כבד משל משה, (כי של יואל היה) ע"י מינין הרבה, שהיו יחד ארבה, ילק, חסיל, גזם, אבל של משה לא היה אלא של מין אחד, (כ"ג רא"ם יע"ש) וכמוהו לא היה ולא יהיה:

And never again after them. The [locusts] that were in the days of Yoel about which it is said: “There was never one like it,” which teaches us that it was more serious than [the one in the days of] Moshe! It was so [only] in regard to multiple species, for, simultaneously, there were [the species called] אַרְבֶּה, יֶלֶק, חָסִיל, גָּזָם — Arbeh, Yelek, Chasil, Gazam. But [the one in the days] of Moshe was of only one species (the אַרְבֶּה), the likes of which never had been and never would be.

כל ירק. עָלֶה ירוק, וירדור"א בלע"ז:

No greenery. [יֶרֶק here means] a green leaf. Verdure in Old French.

רוח ים. רוח מערבי:

Westerly wind. [רוּחַ יָם means] a westerly wind.

ימה סוף. אומר אני, שֶׁיַּם סוף היה מקצתו במערב כנגד כל רוח דרומית, וגם במזרח של ארץ ישראל, לפיכך רוח ים תקעו לארבה בימה סוף כנגדו, וכן מצינו לענין תחומין שהוא פונה לצד מזרח, שנאמר מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים (שמות כג, לא), ממזרח למערב, שים פלשתים במערב היה, שנאמר בפלשתים ישְׁבֵי חֶבֶל הַיָם גֹּוי כְּרֵתִים (צפניה ב, ה):

Into the Reed sea It is my opinion that the Reed Sea was partially to the west [of Eretz Yisrael] opposite the entire southern side, and was also on the eastern side of Eretz Yisrael. Therefore, a westerly wind blew the locusts into the Reed Sea opposite [the east of Egypt] so, too, we find regarding boundaries [of Eretz Yisrael,] that it (the Reed Sea) veers to the east [of Eretz Ysrael,] for it is said: “from the Reed Sea to the Philistine Sea,” [referring to the extent of the land] east to west, since the Philistine Sea was to the west; as is said regarding the Philistines: “Those who inhabit the sea-coast, the Kereisi (Philistine) nation.”

לא נשאר ארבה אחד. אף המלוחים שמלחו מהם (שמו"ר יג, ו):

Not a single locust remained. Not even a salted one that they had salted.

וימש חשך. ויחשיך עליהם חשך יותר מחשכו של לילה, וחשך של לילה יאמיש ויחשיך עוד:

The darkness will be tangible. [וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ means:] There will be upon them a darkness greater then the darkness of night, [i.e.,] the darkness of night will become even more black and dark.

וימש. כמו ויאמש. יש לנו תיבות הרבה חסרות אל"ף, לפי שאין הברת האלף נכרת כל כך אין הכתוב מקפיד על חסרונה, כגון וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי (ישעי' יג, כ), כמו לא יאהל לא יטה אהלו. וכן וַתַּזְרֵנִי חַיִל (שמואל־ב כב, מ), כמו וַתְּאַזְּרֵנִי. ואונקלוס תרגם לשון הסרה, כמו לא ימיש בָּתַר דְּיַעְדֵי קְבֵל לֵילְיָא, כשיגיע סמוך לאור היום. אבל אין הדבור מיושב על הוי"ו של וימש, לפי שהוא כתוב אחר ויהי חשך. ומדרש אגדה פותרו, לשון מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם (דברים כח, כט), שהיה כפול ומכופל ועב עד שהיה בו ממש:

וְיָמֵשׁ (will be tangible) — is the same as וְיַאֲמֵשׁ (He will darken). We have many words missing the letter א' . Since the enunciation of the א' is not very noticeable Scripture is not particular if it is omitted. For example: וְלֹא יַהֵל שָׁם עֲרָבִי [וְלֹא יַהֵל] being the same as לֹא יַאֲהִיל (with an א') [meaning:] “[An Arab] will not pitch his tent [there].” Similarly, וַתַּזְרֵנִי חָיִל (“you have girded me with strength”) the same as וַתְּאַזְרֵנִי — (with an א'). Onkelos translates [וְיָמֵש] as having the meaning of removing as in לֹא יָמוּשׁ — “It will not depart.” [Onkelos’ understanding of וְיָמֵשׁ חְשֶׁךְ is:] “After the darkness of night has departed” [i.e.,] when the light of day will approach. However, this statement does not fit the letter ו' of the word וְיָמֵשׁ because it is written after וִיהִי חֹשֶׁך . A Midrash Aggada explains it (וְיָמֵשׁ) from the term (מְמַשֵּׁשׁ) feeling his way in the afternoon,” for [the darkness] was doubled and redoubled and so thick that it was tangible.

ויהי חשך אפלה שלשת ימים וגו'. חשך של אופל שלא ראו איש את אחיו ג' ימים, ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על זה, שלא קמו איש מתחתיו, יושב אין יכול לעמוד ועומד אין יכול לישב (שמו"ר יד, ג). ולמה הביא עליהם חשך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלשת ימי אפלה, כדי שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו אף הם לוקין כמונו. ועוד, שחפשו ישראל וראו את כליהם, וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום, אומר לו, אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא (שם):

Three days. [שְׁלֹשֶׁת יָמִים means:] a threesome of days. Terzaine in Old French — a threesome. Similarly, wherever it says: שִׁבְעַת יָמִים, it is septaine [in Old French] — a group of seven days.

שלשת ימים. שלוש של ימים, טרציי"נא בלע"ז, וכן ז' ימים בכל מקום, שטיי"נא של ימים:

There was total darkness. For three days, etc., [חֹשֶׁךְ אֲפֵילָה means:] darkness of gloom so that one person did not see another during those three days, and for another three days afterwards [there was] a darkness twice as thick where no one was able to rise from his place. If he was sitting he could not stand and if he was standing he could not sit. Why did He bring darkness on them? Because there were among the Israelites of that generation evil people who did not wish to leave, and they died out during the three days of darkness so that the Egyptians not see their demise thereby saying, “They are being struck as we are.” Furthermore, [during the darkness] the Israelites searched and saw their [the Egyptians’ valuable] vessels and when they left [Egypt] and asked them [for the valuable vessels] and they (the Egyptians) responded, “We have nothing [to give you],” he (the Israelite) would say to him, “But I did see it in your house and it is in that particular place.”