שמות י״א:ד׳-ח׳

ויאמר משה כה אמר ה'. בעמדו לפני פרעה נאמרה לו נבואה זו, שהרי משיצא מלפניו לא הוסיף ראות פניו:

Moshe said, “This is what Adonoy has said.” While still standing before Pharaoh this prophecy was told to him because once he left his (Pharaoh’s) presence he did not see his face ever again.

כחצות הלילה. כהחלק הלילה, כחצות כמו כַּעֲלֹות (שופטים יג, כ), בַּחֲרֹות אַפָּם בָּנוּ (תהלים קכד, ג), זהו פשוטו לישבו על אופניו, שאין חצות שם דבר של חצי. ורבותינו דרשו, כמו כבחצות הלילה, ואמרו שאמר משה כחצות, דמשמע סמוך לו או לפניו או לאחריו, ולא אמר בחצות, שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו, משה בַּדָּאי הוא (ברכות ד.), אבל הקב"ה יודע עתיו ורגעיו, אמר בחצות:

About the time of midnight. [כַּחֲצֹת לַיְלָה lit. means:] when the night is divided. כַּחֲצוֹת being the same form as בַּעֲלוֹת ( When [it] went up) or (בַּחֲרוֹת) when they became angry at us. This is its (כַּחֲצֹת לַיְלָה) plain meaning so that it fits within its context, for חֲצוֹת is not the noun of חֵצִי . Our Sages [however] explained it (כַּחֲצוֹת לַיְלָה) as: about the time of midnight. And they [go on to] say that Moshe used the word כַּחֲצוֹת which implies at about [midnight], either [slightly] before or after, and he did not say בַּחֲצוֹת (at midnight) lest Pharaoh’s stargazers make a mistake and say, “Moshe is a liar!” But God who knows His [exact] times and moments, [actually] said, “At midnight.”

עד בכור השבי. מה לקו השבויים, כדי שלא יאמרו יראתם תבעה עלבונם, והביאה פורענות על מצרים:

To the first-born of the captive. Why were the captives struck down? So that the captives should not say, their own god demanded [vengeance for] their humiliation and brought retribution upon the Egyptians.

מבכור פרעה עד בכור השפחה. כל הפחותים מבכור פרעה וחשובים מבכור השפחה היו בכלל. ולמה לקו בני השפחות, שאף הם היו משעבדים בהם ושמחים בצרתם:

From the first-born of Pharaoh to the first-born of the slave girl. All those less [important] than the first-born of Pharaoh and more [important] than the first-born of the slave girl are included [in this description]. Why were the first-born of the slave girls struck? Because they too enslaved them (the Israelites) and rejoiced in their (the Israelites’) oppression.

וכל בכור בהמה. לפי שהיו עובדין לה, וכשהקב"ה נפרע מן האומה עובדי כוכבים, נפרע מאלהיה (מכילתא פי"ג):

And every first-born animal. Because they (the Egyptians) worshipped it. When God punishes an idol worshipping nation He punishes its gods [first].

לא יחרץ כלב לשונו. אומר אני שהוא לשון שנון, לא ישנן. וכן לֹא חָרַץ לִבְנֵי יִשְׁרָאֵל לְאִישׁ אֶת לְשֹׁונֹו (יהושע י, כא), לא שנן. אָז תֶּחֱרָץ (שמואל־ב ה, כד), תשתנן. לְמֹורַג חָרוּץ (ישעי' מא, טו), שנון. מַחְשְׁבֹות חָרוּץ (משלי כא, ה), אדם חריף ושנון. וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר (שם י, ד), חריפים, סוחרים שנונים:

A dog will not sharpen its tongue. I say that [יֶחֱרַץ] is a term meaning sharp. Similarly “לֹא חָרַץ his tongue towards any man of the B’nei Yisroel.” [לֹא חָרַץ meaning:] He did not sharpen. [or:] אָז תֶּחֶרֳץ — “Then you will utter a sharp sound. [or:] לְמוֹרַג חָרוּץ — “A sharp thresher.” [or:] “מַחְשְׁבוֹת חָרוּץ” — “The thoughts of a sharp one” [חָרוּץ meaning:] a sharp and clever person. [or:] “You bring wealth to the hand of the חָרוּצִים” [חָרוּצִים meaning:] the clever ones — sharp merchants.

אשר יפלה. יבדיל:

That Adonoy distinguishes. [יַפְלֶה means] He will make a distinction.

וירדו כל עבדיך. חלק כבוד למלכות (זבחים קב.), שהרי בסוף ירד פרעה בעצמו אליו בלילה ואמר קוּמוּ צְאוּ מִתֹוךְ עַמִי, ולא אמר לו משה מתחלה וירדת אלי והשתחוית לי:

Then all your servants will come down [Moshe] showed respect to royalty [by using this phrase]. For ultimately Pharaoh himself came down to him at night and said: “Arise! get out from among my people!” though Moshe [out of respect] had not initially said, “You will come down and bow to me.”

אשר ברגליך. ההולכים אחר עצתך והלוכך:

That follow you. [Meaning:] those who follow your advice and ways.

ואחרי כן אצא. עם כל העם מארצך:

Then I will go out — together with all the people from your land.”

ויצא מעם פרעה. כשגמר דבריו יצא מלפניו:

He then left Pharaoh. [But only after] concluding his words did he (Moshe) leave his presence.

בחרי אף. על שאמר לו אל תוסף ראות פני:

In great anger. Because he (Pharaoh) had said to him, “Do not see my face again!” (v. 28).