שמות כ״ח:ט״ו-ל׳

חושן משפט. שמכפר על קלקול הדין. דבר אחר משפט, שמברר דבריו והבטחתו אמת, דרישנמ"ט בלע"ז שהמשפט משמש ג' לשונות, דברי טענות בעלי הדין, וגמר הדין, ועונש הדין, אם עונש מיתה אם עונש מכות אם עונש ממון, וזה משמש לשון בירור דברים, שמפרש ומברר דבריו:

A breastplate of judgment. [so-called] because it atones for the perversion of justice. An alternate explanation: [it is called] מִשְׁפָּט because it makes its words clear and its promise is true, dereisnement in Old French. For מִשְׁפָּט is used in three senses: [1.] the arguments of the disputants, and [2.] the handing down of the verdict, and [3.] the pronouncing of the sentence — whether punishment of death, whether punishment by flogging, whether a monetary punishment. Here it is used in the sense of making its words clear for it explains and makes its words clear.

כמעשה אפוד. מעשה חושב ומחמשת מינין:

The same manner as you made the eiphod. [I.e.] the work of a craftsman and [made] of the five kinds [of material].

זרת ארכו וזרת רחבו. כפול, ומוטל לו לפניו כנגד לבו, שנאמר וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן, תלוי בכתפות האפוד הבאות מאחוריו על כתפיו, ונקפלות ויורדות לפניו מעט, והחשן תלוי בהן בשרשרות וטבעות, כמו שמפורש בענין:

A span in its length and a span in its width — doubled. It is placed on him in front over his heart, as it is said: “And they will be over Aharon’s heart.” It is hung from the shoulder-straps of the eiphod which come from behind him over his shoulders and fold over and come down slightly in the front and the breastplate hangs from them by means of chains and rings as is explained where they are discussed.

ומלאת בו. על שם שהאבנים ממלאות גומות המשבצות המתוקנות להן, קורא אותן בלשון מלואים:

Fill it. Because the stones filled the cavities of the settings which were prepared for them they are referred to by the term מִלּוּאִים (fillers).

משבצים זהב. יהיו הטורים במלואותם, מוקפים משבצות זהב בעומק שיעור שיתמלא בעובי האבן, זהו לשון במלואותם, כשיעור מלוי עביין של אבנים יהיה עומק המשבצות, לא פחות ולא יותר:

Placed in gold settings — shall the rows shall be בְּמִלּוּאֹתָם — “in their settings” — surrounded by gold settings to a depth sufficient to be filled by the thickness of the stone. This is the meaning of the term בְּמִלּוּאֹתָם: the amount needed to be filled by the thickness of the stones shall be the depth of the settings, neither less nor more.

איש על שמו. כסדר תולדותם סדר האבנים, אודם לראובן, פטדה לשמעון, וכן כלם:

Each one’s name. As was the order of their birth so was the order of the stones — the ruby for Reuvain, topaz for Shimon, and so on for all of them.

על החושן. בשביל החשן, לקבעם בטבעותיו, כמו שמפורש למטה בענין:

For the breastplate. [Meaning:] “for the breastplate” to fasten them by means of its rings as is explained below when it is discussed.

שרשת. לשון שרשי אילן, המאחיזין לאילן להאחז ולהתקע בארץ, אף אלו יהיו מאחיזין לחשן, שבהם יהיה תלוי באפוד, והן שתי שרשרות האמורות למעלה בענין המשבצות, ואף שרשרות פתר מנחם בן סרוק לשון שרשים, ואמר שהרי"ש יתירה, כמו מ"ם שבשלשום, ומ"ם שבריקם, ואיני רואה את דבריו, אלא שרשרת בלשון עברית כשלשלת בלשון משנה:

שַׁרְשֹׁת . From the same root as שָׁרְשֵׁי (roots) of a tree which hold fast to the tree so that it is held and fixed in the ground. These, too, shall hold the breastplate firm for from them will it hang from the eiphod. These are the two (שַׁרְשְׁרוֹת) chains mentioned above where the subject was the settings. Actually, the word שַׁרְשְׁרוֹת is also interpreted by Menachem ben Saruk as having a common root with שָׁרָשִׁים (roots) and he claims that the [second] ר' is superfluous just as the מ' of שִׁלְשׁוֹם (above 21, 36) and the מ' of רֵיקָם (Bereishis 31, 42). But I do not see his point-of-view. Rather, שַׁרְשֶׁרֶת, in Hebrew, is the same as שַׁלְשֶׁלֶת — “chain,” in Mishnaic Hebrew.

גבלת. הוא מגבלות האמור למעלה, שתתקעם בטבעות שיהיו בגבול החשן, וכל גבול לשון קצה, אשומי"ל בלע"ז

End. This is the מִגְבָּלוֹת mentioned above, [meaning:] that you shall insert them in the rings that will be at the edge of the breastplate. Wherever גְבוּל appears it means the end, asomeil in Old French.

מעשה עבות. מעשה קליעה:

Braided work. [Means:] braided work.

על החושן. לצורך החושן, כדי לקבעם בו. ולא יתכן לומר שתהא תחלת עשייתן עליו, שאם כן מה הוא שחוזר ואומר ונתת את שתי הטבעות, והלא כבר נתונים בו, היה לו לכתוב בתחלת המקרא, ועשית על קצות החשן שתי טבעות זהב, ואף בשרשרות צריך אתה לפתור כן:

For the breastplate. [Meaning:] for the breastplate, i.e., in order to affix them to it. It is not correct to suggest that from their inception they should be made on it, for if this were so, why would it repeat: [later in the verse] “and set the two rings...,” were they not already set in it?! Rather, we should have written at the beginning of the verse: “Make at the ends of the breastplate two gold rings.” You must also interpret it this way regarding the chains.

על שני קצות החושן. לשתי פאות שכנגד הצואר לימנית ולשמאלית הבאים מול כתפות האפוד:

On the two [upper] corners of the breastplate — the two ends that are towards the neck, on the right and on the left which come opposite the shoulder-straps of the eiphod.

ונתתה את שתי עבותות הזהב. הן הן שרשות גבלות הכתובות למעלה, ולא פירש מקום קבוען בחשן, עכשיו מפרש לך שיהא תוחב אותן בטבעות, ותדע לך שהן הן הראשונות, שהרי בפרשת אלה פקודי לא הוכפלו:

Place the two gold-braided chains. These are the very same end-chainsA (see illustration on page 204) which are mentioned above. But [there] He did not explain at which place on the breastplate to set them. So now He explains to you that they should be inserted in the rings.B You may use as evidence that these are the same as the first ones [mentioned], for in parshas Pikkudei (39, 15-19) they are not mentioned twice.

ואת שתי קצות. של שתי העבותות, ב' ראשיהם של כל אחת ואחת:

The two ends — of the two braided chains; [i.e.] the two ends of each one.

תתן על שתי המשבצות. הן הן הכתובות למעלה בין פרשת החשן ופרשת האפוד, ולא פירש את צרכן ואת מקומן, עכשיו מפרש שיתקע בהן ראשי העבותות התחובות בטבעות החשן לימין ולשמאל אצל הצואר, שני ראשי שרשרות הימנית תוקע במשבצות של ימין, וכן בשל שמאל שני ראשי שרשרות השמאלית:

You shall attach to the two settings.C These are the very same ones (i.e., settings) mentioned above between the section dealing with the breastplate and the section dealing with the eiphod. But there it did not explain their purpose or their place, whereas, now it explains that there should be inserted in them the ends of the braided chains which were inserted in the rings of the breastplateB on the right and on the left near the neck. The two ends of the right chain he attaches to the right setting and the same for the left [setting] [he attaches to it] the two ends of the left chain.

ונתתה. המשבצות על כתפות האפוד, אחת בזו ואחת בזו, נמצאו כתפות האפוד מחזיקין את החשן שלא יפול ובהן הוא תלוי, ועדיין שפת החשן התחתונה הולכת ובאה, ונוקשת על כריסו ואינה דבוקה לו יפה, לכך הוצרך עוד ב' טבעות לתחתיתו, כמו שמפרש והולך:

And place — the settings — on the shoulder-straps of the eiphodD — one [setting] in one [shoulder-strap] and the other [setting] in the other [shoulder-strap]. Consequently the shoulder-straps of the eiphod held the breastplate so that it not fall and it hangs from them. However, the lower end of the breastplate still swings back and forth against his stomach and is not attached well to him. Therefore two additional rings were necessary for its lower partE as it goes on to explain.

אל מול פניו. של אפוד, שלא יתן המשבצות בעבר הכתפות שכלפי המעיל, אלא בעבר העליון שכלפי החוץ, והוא קרוי מול פניו של אפוד, כי אותו עבר שאינו נראה אינו קרוי פנים:

Toward its face — of the eiphod, [meaning:] that he should not place the settings on the side of the shoulder-straps that is turned toward the robe, but rather on the upper side that is turned toward the outside. This [side] is called: “toward the front of the eiphod” because that side which is not visible is not called “the front.”

על שני קצות החושן. הן שתי פאותיו התחתונות לימין ולשמאל:

On the two [lower] corners of the breast-plate.E These are its two lower corners on the right and on the left.

על שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה. הרי לך שני סימנין, האחד שיתנם בשני קצות של תחתיתו, שהוא כנגד האפוד, שעליונו אינו כנגד האפוד, שהרי סמוך לצואר הוא, והאפוד נתון על מתניו, ועוד נתן סימן, שלא יקבעם בעבר החושן שכלפי החוץ, אלא בעבר שכלפי פנים, שנאמר ביתה, ואותו העבר הוא לצד האפוד, שחשב האפוד חוגרו לכהן, ונקפל הסינר לפני הכהן על מתניו, וקצת כריסו מכאן ומכאן עד כנגד קצות החשן, וקצותיו שוכבין עליו:

On its edge that is on the inner side of the eiphod. So you have two indications [as to the placement of the rings]. One: that he should place them on the two corners of its lower part which is against the eiphod, for its upper part is not against the eiphod because it is near the neck, whereas the eiphod is [slightly] above the loins.F And it gives another indication: [viz.] that he should not set them (the lower rings) on the side of the breastplate which faces the outside but on the side that faces inward, for it says: בָּיְתָה — “on the inside.” That is the side that is towards the eiphod, since the belt of the eiphod girds the kohein and the apron (eiphod) folds around towards the front of the kohein upon his loins and part of stomach from both sidesG as high up as the [lower] corners of the breastplate, with its corners resting upon it (the eiphod).

על שתי כתפות האפוד מלמטה. שהמשבצות נתונות בראשי כתפות האפוד העליונים, הבאים על כתפיו כנגד גרונו ונקפלות ויורדות לפניו, והטבעות צוה ליתן בראשן השני שהוא מחובר לאפוד, והוא שנאמר לעומת מחברתו, סמוך למקום חבורן באפוד למעלה מן החגורה מעט, שהמחברת לעומת החגורה, ואלו נתונים מעט בגובה זקיפת הכתפות, הוא שנאמר ממעל לחשב האפוד, והן כנגד סוף החשן, ונותן פתיל תכלת באותן הטבעות ובטבעות החשן, ורוכסן באותו פתיל לימין ולשמאל, שלא יהא תחתית החשן הולך לפנים וחוזר לאחור ונוקש על כריסו, ונמצא מיושב על המעיל יפה:

On the two shoulder-straps of the eiphod on the bottom. Because the settings are put at the upper ends of the eiphod’s shoulder-straps which come up on his shoulders opposite his throat where they fold over and come down in front. He thus commanded to place the rings at their other end where it is attached to the eiphod. This is what is meant when it said: “against where they are joined,” [i.e.,] near the place where they are joined to the eiphod, slightly above the belt, [for the place] where they are joined is up against the belt. These [rings] were thus placed slightly above where the shoulder-straps [begin] to go up. This is what is meant when it said: “above the eiphod’s belt.” They (these rings in the back) were aligned opposite the [lower] end of the breastplate [in the front]. He inserted a thread of greenish-blue wool in these rings and in the rings of the breastplate and fastens them (the rings) with this thread on the right and on the left so that the bottom of the breastplate would not swing forward and back and hit against his stomach and as a result it lay well against the “robe.”

ממול פניו. בעבר החיצון:

Toward the front — on the outside.

וירכסו. לשון חבור, וכן מֵרֻכְסֵי אִישׁ (תהלים לא, כא), חבורי חברי רשעים. וכן וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה (ישעיה מ, ד), הרים הסמוכים זה לזה, שאי אפשר לירד לגיא שביניהם אלא בקושי גדול, שמתוך סמיכתן הגיא זקופה ועמוקה, יהיו לבקעת מישור ונוחה לילך:

They shall bind. [וְיִרְכְּסוּ is a term] meaning attaching. Similarly: מֵרֻכְסֵי אִישׁ — “from the bands of men,” [meaning:] groups of wicked bands. So, too,: “וְהָרְכָסִים shall become a valley.” [וְהָרְכָסִים means:] mountains next to each other where it is impossible to descend to the valley between them except with great difficulty, because, as a result of their proximity, the valley is sheer and deep. These shall turn into a level plain where it will be easy to travel.

להיות על חשב האפוד. להיות החשן דבוק אל חשב האפוד:

So that it remains against the eiphod’s belt. I.e., so that the breastplate remains attached to the eiphod’s belt.

ולא יזח. לשון ניתוק, ולשון ערבי הוא כדברי דונש בן לברט:

So that it does not move. יִזַּח has the meaning of “breaking free.” It is an Arabic word according to the opinion of Dunash ben Labrat.

האורים ואת התמים. הוא כתב שם המפורש שהיה נותנו בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו (יומא עג:). ובמקדש שני היה החשן, שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו, ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט, שנאמר וְשָׁאַל לֹו בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים (במדבר כז, כא):

The Urim and Tumim. This is the inscription of the Explicit Name, which he placed into the folds of the breastplate, by means of which its words would (מֵאִיר) light up (וּמְתַמֵּם) and make its words clear. During the era of the second Beis Hamikdosh there was a breastplate, for a kohein godol cannot lack any of the garments, but that Name was not within it. It was on account of this inscription [that the breastplate] was called “judgment,” as it is said: “And he shall ask for him the judgment of the Urim.”

את משפט בני ישראל. דבר שהם נשפטים ונוכחים על ידו אם לעשות דבר או לא לעשות. ולפי המדרש אגדה, שהחשן מכפר על מעוותי הדין נקרא משפט, על שם סליחת המשפט:

The judgment of the B’nei Yisrael. Anything for which they required to be judged or admonished, whether or not to do a particular thing. According to the midrashic explanation that the breastplate atones for miscarriages of justice, it is called מִשְׁפָּט — “judgment” on account of its pardoning [sins dealing with] judgment.