שמות כ״ח:ו׳-י״ב

ועשו את האפוד. אם באתי לפרש מעשה האפוד והחשן על סדר המקראות, הרי פירושן פרקים וישגה הקורא בצרופן, לכך אני כותב מעשיהם כמות שהוא, למען ירוץ הקורא בו, ואחר כך אפרש על סדר המקראות. האפוד עשוי כמין סינר של נשים רוכבות סוסים, וחוגר אותו מאחוריו כנגד לבו למטה מאציליו, רחבו כמדת רוחב גבו של אדם ויותר, ומגיע עד עקביו, והחשב מחובר בראשו על פני רחבו מעשה אורג, ומאריך לכאן ולכאן כדי להקיף ולחגור בו, והכתפות מחוברות בחשב, אחת לימין ואחת לשמאל, מאחורי הכהן לשני קצות רחבו של סינר, וכשזוקפן עומדות לו על שני כתפיו, והן כמין שתי רצועות עשויות ממין האפוד, ארוכות כדי שיעור לזקפן אצל צוארו מכאן ומכאן, ונקפלות לפניו למטה מכתפיו מעט, ואבני השהם קבועות בהם, אחת על כתף ימין ואחת על כתף שמאל, והמשבצות נתונות בראשיהם לפני כתפיו, ושתי עבותות הזהב תחובות בשתי טבעות שבחשן בשני קצות רחבו העליון, אחת לימין ואחת לשמאל, ושני ראשי השרשרות תקועים במשבצות לימין, וכן שני ראשי השרשרות השמאלית תקועין במשבצות שבכתף שמאל, נמצא החשן תלוי במשבצות האפוד על לבו מלפניו, ועוד שתי טבעות בשני קצות החשן בתחתיתו, וכנגדם שתי טבעות בשתי כתפות האפוד מלמטה, בראשו התחתון המחובר בחשב, טבעות החשן אל מול טבעות האפוד שוכבים זה על זה, ומרכסן בפתיל תכלת תחוב בטבעות האפוד והחשן, שיהא תחתית החשן דבוק לחשב האפוד, ולא יהא נד ונבדל, הולך וחוזר:

They shall make the eiphod. If I attempt to explain the making of the eiphod and the breastplate in the order of the verses their explanation will be fragmented and the reader will make mistakes in putting the various parts together. Therefore I will [first] write how they were made so that the reader will easily run through it, and afterwards I will explain [it] in detail in the order of the verses. The eiphod was made as a kind of apron for women who ride horses.A (See illustrations on page 204.) He girds himself from behind, level with his heart, beneath his elbows. Its width is the same measurement as the width of the back of a man and somewhat more, reaching to his heels. The חֵשֶׁב (belt)B was attached at its (the eiphod’s) top along the entire width by the work of a weaver. It is extended [horizontally] beyond the eiphod in both directions so as to surround and gird [him] with it. The shoulder-strapsC were attached to the belt — one on the right and one on the left behind the kohein at the two ends of the width of the apron. When they were upright they stood (i.e., lay) on his two shoulders. They were like two straps made of the same material as the eiphod, long enough to place them near his neck, on both sides. They folded over in front of him slightly below his shoulders. The shoham-stonesD were set in them, one on the right shoulder and one on the left shoulder. The settingsE were put in their ends in front of his shoulders. The two golden braided chainsF were inserted into the two rings of the breastplate at the two ends along the upper width,G one on the right and one on the left. The two ends of the chain on the right are attached to the setting on the right.H Similarly the two ends of the chain on the left are attached to the setting on the left shoulder-strap. Consequently the breastplate hung from the settings of the eiphod over his heart in front. There were two additional ringsI at the two ends of the breastplate at its bottom and opposite them, two ringsJ [attached] to the two shoulder-straps of the eiphod at the bottom, at its lower end [in the back] where it is attached to the belt. The rings of the breastplate were opposite the rings of the eiphod lying on each other. He then joins them (the rings) with a thread of greenish-blue wool that is inserted through the rings of the eiphod and the breastplate, so that the bottom of the breastplate should lie against the belt of the eiphod and not move about and separate [from it] [thereby] moving to and fro.

זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר. חמשה מינים הללו שזורין בכל חוט וחוט. היו מרדדין את הזהב כמין טסים דקין, וקוצצין פתילים מהם, וטווין אותן חוט של זהב עם שש חוטין של תכלת, וחוט של זהב עם שש חוטין של ארגמן, וכן בתולעת שני, וכן בשש, שכל המינין חוטן כפול ששה וחוט של זהב עם כל אחד ואחד, ואחר כך שוזר את כולם כאחד, נמצא חוטן כפול כ"ח, וכן מפורש במס' יומא (עב.), ולמד מן המקרא הזה וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות (את פתילי הזהב) בתוך התכלת ובתוך הארגמן וגו', למדנו שחוט של זהב שזור עם כל מין ומין:

Gold, greenish-blue wool, dark red wool. crimson wool, and fine twined linen. These five kinds were twined into every thread. They hammered out the gold into thin trays and cut threads from them (i.e., the trays) and then spun them — one gold thread with 6 threads of greenish-blue wool and one gold thread with 6 threads of dark red wool, and similarly with the crimson wool and similarly with the fine linen. For each kind was braided six-fold and there was a golden thread with each one. Then he would twine them all into one. Consequently the strands were twenty-eight fold. It is thus explained in Tractate Yoma and learned from the following verse: “They hammered out thin trays of gold and cut it into threads to work the golden threads into the greenish-blue wool and into the dark red wool, etc.” From this we derive that a gold thread was twined together with all the other kinds.

מעשה חושב. כבר פרשתי שהוא אריגת שתי קירות שאין צורת שני עבריהם דומות זו לזו:

The work of a craftsman. I have already explained earlier that this refers to weaving on two sides whereby the images on both sides are not similar to each other.

שתי כתפות וגו'. הסינר מלמטה, וחשב האפוד היא החגורה, וצמודה לו מלמעלה דוגמת סינר הנשים, ומגבו של כהן היו מחוברות בחשב שתי חתיכות כמין שתי רצועות רחבות, אחת כנגד כל כתף וכתף, וזוקפן על שתי כתפותיו עד שנקפלות לפניו כנגד החזה, ועל ידי חבורן לטבעות החשן נאחזין מלפניו כנגד לבו שאין נופלת, כמו שמפורש בענין, והיו זקופות והולכות כנגד כתפיו, ושתי אבני שהם קבועות בהן, אחת בכל אחת:

Two shoulder-straps etc. The apron was underneath [them]. The חֵשֶׁב of the eiphod is the belt, and it was attached to it at the top in the likeness of the apron of the women. On the back of the kohein there were attached to the belt two straps similar to two wide straps, one opposite each shoulder which he lifted onto both of his shoulders until they folded over in his front. By attaching them to the rings of the breast plate they were held in front of him over his heart so that they would not fall, as is explained where Scripture discusses them. They continued vertically over his shoulders where two shoham-stones were set one in each.

אל שני קצותיו. אל רחבו של אפוד, שלא היה רחבו אלא כנגד גבו של כהן, וגבהו עד כנגד האצילים שקורין קודי"ש, שנאמר לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע (יחזקאל מד, יח), אין חוגרין במקום זיעה, לא למעלה מאציליהם ולא למטה ממתניהם, אלא כנגד אציליהם:

At its two corners — on the width of the eiphod for its width was equal only to his back. Its height [reached] till the elbows, called codes in Old French, for it states: לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע [which means:] “They shall not be tied around in a place where one perspires,” i.e., not above their elbows and not below their loins, but opposite their elbows.

וחבר. האפוד עם אותן שתי כתפות האפוד יחבר אותם במחט למטה בחשב, ולא יארגם עמו, אלא אורגם לבד ואחר כך מחברם:

They shall be attached — the eiphod with those two shoulder-straps of the eiphod. He shall attach [sew] their bottoms to the belt with a needle, and not by weaving them together but, rather, they are woven separately and joined together afterwards.

וחשב אפדתו. וחגור שעל ידו, הוא מאפדו ומתקנהו לכהן ומקשטו:

The eiphod’s belt. [I.e.,] the belt by means of which it (the eiphod) enwraps him, and makes it fit the kohein properly and adorns him.

אשר עליו. למעלה בשפת הסינר היא החגורה:

Which is on it — on top at the edge of the apron. This refers to the belt.

כמעשהו. כאריגת הסינר מעשה חושב ומחמשת מינין, כך אריגת החשב מעשה חושב ומחמשת המינים:

Shall be made in the same manner — like the weaving of the apron, the work of a craftsman and of five kinds [of material] — so too the weaving of the belt [was] the work of a craftsman and of the five kinds [of material].

ממנו יהיה. עמו יהיה ארוג, ולא יארגנו לבד ויחברנו:

It shall be woven with it. [I.e.] it shall be woven together with it and not woven separately and then attached.

כתולדותם. כסדר שנולדו, ראובן שמעון לוי יהודה דן ונפתלי, על האחת, ועל השניה, גד אשר יששכר זבולן יוסף, ובנימין מלא, שכן הוא כתוב במקום תולדותו, כ"ה אותיות בכל אחת ואחת:

In the order of their birth. [Meaning:] in the order that they were born: Reuvein, Shimon, Levi, Yehudah, Dan, Naftali on the one; and on the other one: Gad, Asher, Yissachar, Zevulun, Yoseif, Binyamin — [בִּנְיָמִין written] “full,” for that is the way it is written in the place where his birth is recorded [making it a total of] 25 letters in each one.

מעשה חרש אבן. מעשה אומן של אבנים. חרש זה, דבוק הוא לתיבה שלאחריו, ולפיכך הוא נקוד פתח בסופו, וכן חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו (ישעיה מד, יג), חרש של עצים. וכן חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד (שם יב), כל אלה דבוקים ופתוחים:

The work of a skilled stone engraver. [Meaning:] the work of one skilled with stones. The word חָרַשׁ here is in the construct with the word that follows it and is therefore vocalized with a patach at its end (i.e., the letter ר). Similarly “(חָרַשׁ עֵצִים) the woodworker stretched a line” meaning “the worker of wood.” Similarly “(חָרַשׁ בַּרְזֶל) the iron worker makes an axe.” These are [examples] of words in the construct and vocalized with a patach.

פתוחי חותם. כתרגומו כְּתַב מְפָרָשׁ כִּגְלֹף דְּעִזְקָא, חרוצות האותיות בתוכן, כמו שחורצין חותמי טבעות שהם לחתום אגרות, כתב ניכר ומפורש:

Like the engraving of a signet. As Onkelos translates it: “Explicit writing like the engraving of a signet.” The letters were engraved into them as signet-rings are engraved since they are used to seal letters with writing which is obvious and explicit.

על שמות. כמו בשמות:

With the names. [עַל שְׁמֹ֖ת is the] same here as בִּשְׁמוֹת .

מסבות משבצות. מוקפות האבנים במשבצות זהב, שעושה מושב האבן בזהב כמין גומא למדת האבן, ומשקעה במשבצות, נמצאת המשבצת סובבת את האבן סביב, ומחבר המשבצות בכתפות האפוד:

In gold settings. The stones were surrounded by gold settings. They should make as a setting of gold for each stone a sort of cavity the size of the stone, and then sink [place] it into the setting. Consequently the setting surrounds the stone. He then joined the settings to the shoulder-straps of the eiphod.

לזכרון. שיהא רואה הקב"ה את השבטים כתובים לפניו, ויזכור צדקתם:

As remembrance. So that God will see the tribes’ [names] written before Him and remember their righteousness.