שמות ל״ב:ט״ו-ל״ה

משני עבריהם. היו האותיות נקראות, ומעשה נסים היה (שבת קד.):

On both sides — were the letters readable, and it was a work of miracles.

מעשה אלהים המה. כמשמעו, הוא בכבודו עשאן. דבר אחר, כאדם האומר לחברו כל עסקיו של פלוני במלאכה פלונית, כך כל שעשועיו של הקב"ה בתורה:

They were the work of God. As it implies: He (God) Himself in His Glory made them. An alternate explanation: It is analogous to a person who tells his friend, “All the occupation of so-and-so is with that particular work.” So too is all the preoccupation of God with the Torah.

חרות. לשון חרת וחרט אחד הוא, שניהם לשון חיקוק, אנטליי"ר בלע"ז (איינשניידען):

Engraved. The words חָרֹת and חָרֹט are the same, both being terms for engraving, enteillier in Old French.

ברעה. בהריעו, שהיו מריעים ושמחים וצוחקים:

Rejoicing. [Meaning:] trumpeting — for they were blowing horns, rejoicing and laughing.

אין קול ענות גבורה. אין קול הזה נראה קול עניית גבורים הצועקים נצחון, ולא קול חלשים שצועקים וי, או ניסה:

It is not the sound of strength. This sound seems neither the shout of the mighty, who cry out, “Victory”! nor the sound of the weak who cry out, “Woe”! or, “Let us flee”! [but, rather —]

קול ענות. קול חרופין וגדופין, המענין את נפש שומען כשנאמרין לו:

A sound of song. I.e., a sound of defamations and blasphemies (הַמְּעַנִּין) which torment the soul of those who hear them when they are related to him.

וישלך מידו וגו'. אמר, מה פסח שהוא אחד מן המצות, אמרה תורה כל בן נכר לא יאכל בו, התורה כולה כאן, וכל ישראל מומרים ואתננה להם:

And he threw down from his hands, etc. He thought to himself: Just as the korbon Pesach, which is just one of the mitzvos [of the Torah], yet the Torah says: “No stranger may eat from it”; but the entire Torah is here [on the Tablets] and all the Israelites have become apostates, how can I conceivably give it to them?!

תחת ההר. לרגלי ההר:

Beneath the mountain. [I.e.,] at the foot of the mountain.

ויזר. לשון נפוץ, וכן יזורה על נוהו גפרית (איוב יח, טו), וכן כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת (משלי א, יז), שזורין בה דגן וקטניות:

He scattered it. A term meaning scattering. Similarly “(יְזוֹרֶה) there shall be scattered on his dwelling place, brimstone.” And similarly: “For naught (מְזוֹרָה) is the net spread out” [so called] because grain and beans are scattered in it.

וישק את בני ישראל. נתכוין לבדקם כסוטות, שלש מיתות נדונו שם, אם יש עדים והתראה, בסייף, כמשפט אנשי עיר הנדחת שהן מרובין, עדים בלא התראה, במגפה, שנאמר וַיִּגֹף ה' אֶת הָעָם, לא עדים ולא התראה, בהדרוקן (יומא סו:), שבדקום המים וצבו בטניהם:

And made the B’nei Yisrael drink it. He intended to test them [in the same manner] as are women suspected of adultery. Three different death penalties were inflicted there: [1.] if there were witnesses and a warning [to the sinner] — by the sword, the same as an idolatrous city, when there are many involved. [2.] If there were witnesses but no warning — by the plague, as it is said: “God struck the people with a plague.” [3.] If there were no witnesses and no warning — by swelling up, for the water tested them and their stomachs swelled up.

מה עשה לך העם. כמה יסורים סבלת שיסרוך עד שלא תביא עליהם חטא זה:

What did this people do to you. How much pain did you endure that they tortured you before you brought this sin on them?

כי ברע הוא. בדרך רע הם הולכין תמיד, ובנסיונות לפני המקום:

That [the people] are set on evil. They are always going on an evil way with temptations before God.

ואמר להם. דבר אחד, למי זהב לבד, והם מהרו והתפרקו ויתנו לי:

I said to them. I said one thing to them — only: “Who has gold”? and they hurriedly removed it and gave it to me.

ואשלכהו באש. ולא ידעתי שיצא העגל הזה, ויצא:

I threw it into the fire — and I did not know that this calf would come out and it did come out.

פרוע. מגולה, נתגלה שמצו וקלונו, כמו וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה (במדבר ה, יח):

Exposed. [Meaning:] exposed — its shame and disgrace were exposed, as in: “(וּפָרַע) He shall expose the head of the woman.”

לשמצה בקמיהם. להיות להם הדבר הזה לגנות בפי כל הקמים עליהם:

Disgraced among their adversaries. [Meaning:] that this matter shall be a disgrace for them before all who rise up against them.

מי לה' אלי. יבא אלי:

“Whoever is for Adonoy, to me”! I.e., “Come to me.”

בני לוי. מכאן שכל השבט כשר (יומא שם):

All the sons of Leivi. From here it is derived that the entire Tribe was righteous.

כה אמר וגו'. והיכן אמר, זֹבֵח לָאֱלֹהִים יָחֳרָם (שמות כב, יט), כך שנויה במכילתא (פסחא פי"ב):

This is what Adonoy said, etc. Where [did God tell him] this? “He who sacrifices to a god must be condemned to die.” This is how this is presented in Mechilta.

אחיו. מאמו, והוא ישראל:

His brother — having a common mother, and he (the brother) is an Israelite.

מלאו ידכם. אתם ההורגים אותם, בדבר זה תתחנכו להיות כהנים למקום:

Consecrate yourselves — you who kill them, by this act you will install yourselves as kohanim to God.

כי איש. מכם ימלא ידו בבנו ובאחיו:

For each man — Amongst you will be installed [as a result of what each did] to his son and brother.

אכפרה בעד חטאתכם. אשים כופר וקנוח וסתימה לנגד חטאתכם, להבדיל ביניכם ובין החטא:

I will gain atonement for your sin. [I.e.] “I shall put a cleansing, wiping away and a covering in front of your sins, to separate between you and the sin.

אלהי זהב. אתה הוא שגרמת להם, שהשפעת להם זהב וכל חפצם, מה יעשו שלא יחטאו (יומא פו: — ברכות לב.). משל למלך, שהיה מאכיל ומשקה את בנו ומקשטו, ותולה לו כיס בצוארו ומעמידו בפתח בית זונות, מה יעשה הבן שלא יחטא (ברכות שם):

A god of gold. “You (God) are the One who caused this to happen to them for You gave them an abundance of gold and anything they desired. How could they not sin”? A parable comparable to a king, who fed and gave drink to his son and adorned him and hung a bag [full of money] from his neck and made him stand in the doorway of a house of ill-repute; how could the son possibly not sin?

ועתה אם תשא חטאתם. הרי טוב, איני אומר לך מחני: ואם אין מחני. וזה מקרא קצר, וכן הרבה:

Now, if You would bear their sin — then well and good — I will not say to You, “Erase me,” but if not, erase me [from Your Book.] This is an elliptical verse and there are many such cases.

מספרך. מכל התורה כולה, שלא יאמרו עלי שלא הייתי כדאי לבקש עליהם רחמים:

From Your Book. [I.e.] from the entire Torah, so that it should not be said of me that I was not worthy enough to ask for mercy on their behalf.

אל אשר דברתי לך. יש כאן לך אצל דבור במקום אליך, וכן לדבר לו על אדוניהו (מלכים־א ב, יט):

To [the place] of which I have spoken to you. Here is an instance where לָךְ is used connected with the verb דִבּוּר in the place of אֵלֶיךָ . A similar instance: “to speak to him concerning Adoniyohu.”

הנה מלאכי. ולא אני:

Behold, My Angel — but not I.

וביום פקדי וגו'. עתה שמעתי אליך מלכלותם יחד, ותמיד תמיד כשאפקוד עליהם עונותיהם, ופקדתי עליהם מעט מן העון הזה עם שאר העונות, ואין פורענות באה על ישראל שאין בה קצת מפרעון עון העגל:

On the day that I take account, etc. As for now I shall listen to you [and refrain] from destroying them all at once; but always and consistently, whenever I will take an accounting of their sins, I will also account for a little of this sin along with their other sins. And, indeed, no punishment is meted out to Yisrael that does not have along with it some of the punishment for the sin of the Calf.

ויגוף ה' את העם. מיתה בידי שמים, לעדים בלא התראה:

Adonoy struck the people with a plague. [I.e.,] death at the hands of the Heavenly King, [for those who sinned] before witnesses without having received a warning.