שמות ל״ה:א׳-ג׳

ויקהל משה. למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר, והוא לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידים, אלא הן נאספים על פי דבורו, ותרגומו וְאַכְנֵשׁ:

And Moshe assembled — on the day following Yom Kippur when he came down from the mountain. It (וַיַּקְהֵל) is in the causative form, for one does not assemble people, literally, with one’s hands but, rather, they are “caused to be assembled” by means of his saying so. The correct version of this in Onkelos is: וְאַכְנִישׁ — “He caused that they assemble.”

ששת ימים. הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר, שאינו דוחה את השבת:

Six days. He first admonished them concerning Shabbos before commanding them about the works of the mishkon, saying, in effect, that it does not supercede the Shabbos.

לא תבערו אש. יש מרבותינו אומרים, הבערה ללאו יצאת, ויש אומרים לחלק יצאת (סנהדרין לה:, יבמות ו:):

You must not kindle a fire. Some of our Sages say: Kindling a fire, a לַאו — a negative precept, “went out” (i.e., was singled out to indicate this new law). Others say it “went out” (i.e., was singled out) to separate [the melachos of Shabbos].